יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות

באוגוסט [[1969]], במהלך [[מלחמת ההתשה]], פיקד כסגן מפקד גדוד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "[[מבצעי בוסתן|בוסתן 39]]", פשיטת קומנדו בעומק [[מצרים]] בה הותקף בסיס מצרי באש [[מרגמה|מרגמות]]{{הערה|1=שי טל, [http://www.iaf.org.il/2106-28086-HE/IAF.aspx בוסתן מצרי], [[בטאון חיל האוויר]], אוגוסט 2008}}. ב-15 במרץ [[1970]] פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק [[סוריה]], שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית ל[[דמשק]]{{הערה|1={{מבט מל"מ|תא"ל (מיל') ד"ר [[דני אשר]]|בסיס המרגמה נשאר בשטח|94841796|21|45, יוני 2006}}}}. בהמשך שימש כמפקד [[בא"ח צנחנים]] בין השנים [[1971]] - [[1972]]. בשנת 1972 פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך [[מבצע קלחת 4 מורחבת]] ב[[לבנון]]{{הערה|1={{קישור שבור|4 בפברואר 2018}}[http://www.yadlashiryon.com/Info/hi_show.aspx?id=51147&t=3 מבצע קלחת 4], אתר יד לשריון}}. לאחר מכן מונה ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890]] בין השנים [[1972]] - [[1974]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011}}. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".}} ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך [[קומנדו]] [[טורקיה|טורקי]]{{הערה|1=[[אילן כפיר]], "'''האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו''''", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), [[1982]], כרך רביעי – "[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]", עמוד 140}}. מרדכי הלם בראשו עם קת ה[[AK-47|רובה]] שלו והימם אותו{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]], '''זה היה סודי ביותר''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון]], אפריל [[1998]], עמוד 353}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם מרדכי בראש הגדוד שבפיקודו ב[[קרב החווה הסינית]]{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 224.}}. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|לאן נעלמו תיקי הצל"שים|1.1140796|28 בספטמבר 2006}}}}, הוענק לו [[עיטור העוז]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|"הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת"|1.915207|4 באוקטובר 2003}}, האלוף [[גיורא איילנד]]: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות הגדוד, לא רק על הקרב עצמו".}}. בסיום תפקידו מונה לסגן מפקד [[חטיבת הצנחנים]].

 

ב-15 בספטמבר 1982, יום לפני כניסת [[הפלנגות הנוצריות]] למחנות הפליטים סברה ו[[מחנה הפליטים שתילה|שתילה]], הוצע למרדכי מטעם הרמטכ"ל לשתף כוח של הפלנגות גם בצפון ביירות, אולם מרדכי דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה לקבל אחריות על יחידה שאינה כפופה לו, וזאת על אף שנמצא במחסור בכוחות. למחרת בבוקר, דחה שוב פנייה דומה מקצין הקישור הנוצרי שהיה מסופח למפקדתו, ואף הורה להציב מחסומים למניעת מעבר אנשי הפלנגות לתוך מערב ביירות והורה למפקדי הפלנגות לנצור אש בעמדותיהם לאורך הקו העירוני. [[ועדת כהן]], שחקרה את אירועי [[טבח סברה ושתילה]], לא גבתה עדויות ממרדכי או עוזריו{{הערה|[[אהוד יערי]], [[זאב שיף]], '''מלחמת שולל''', עמ' 323.}}.

 

בשנת [[1983]] מונה ל[[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]], ושימש בתפקיד עד שנת [[1985]], הוא עסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - [[חטיבת גבעתי]] ו[[חטיבת הנח"ל]], במקביל לתפקידו שימש כמפקד המפקדה למבצעים מיוחדים. הוא פיקד על פעולת החילוץ ב[[פרשת קו 300]], אותה ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית{{הערה|{{nrg|בן כספית|300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי|299/166|29 באוקטובר 2011|1|2}}}}. המחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם ב[[אקדח]]ו בעת חקירתם הראשונית. איש ה[[שב"כ]], [[אהוד יתום]], טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי ל[[דין משמעתי]], אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי נח"ל שנשבו בלבנון בשנת [[1982]] בידי מחבלים מארגון ה[[פת"ח]]. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון [[משה ארנס]] לבצע [[חילופי שבויים]] והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל{{הערה|{{nrg|עמוס גלבוע|החטא הקדמון|295/931|16 באוקטובר 2011|1|2}}.}}.

 

 

==קריירה פוליטית==