שושלת צ'ינג – הבדלי גרסאות

במקביל פרץ מרד במערב המדינה והתחזק לאחר שבראשו התייצב [[לי דזה-צ'נג]] שהיה יליד שאנשי. [[לי דזה-צ'נג]] הביס את צבא האימפריה שנשלח נגדו והכריז על עצמו כקיסר בשושלת חדשה, [[שושלת שון]]. ב-[[26 במאי]] [[1644]] נפלה בייג'ינג כמעט ללא התנגדות לידי צבא המורדים הסינים בפיקודו של לי דזה-צ'נג, שכן רוב הצבא היה בצפון מזרח מול צבאות המאנצ'ו. הקיסר האחרון של שושלת מינג, צ'ונג־ג'ן, מכותר ב[[העיר האסורה|עיר האסורה]], החליט להפיל פור שיקבע את גורלו. הפור קבע כי האימפריה אבודה ולכן התאבד צ'ונג־ג'ן בתלייה.

זו הייתה הזדמנות שהמאנצ'ו חיכו לה. הם חצו את [[החומה הגדולה של סין|החומה הגדולה]] לאחר שמפקד צבא הגבול של מינג [[וו סאן-גוי]] פתח את השערים ב"מעבר שאנהאי" והניסו בכוחות משותפים את ה"קיסר" לי מבייג'ינג, לאחר ששלט בה 40 יום בלבד. למרות אובדן בייג'ינג (שאת חולשתה כבירה קיסרית כבר צפה הונג וו) ומות הקיסר, לא נהרס כוחם של בני המינג לחלוטין. [[נאנג'ינג]], [[פוג'יין]], [[גואנגדונג]], [[שאנשי]] ו[[יונאן]] המשיכו להיות מעוזים של המינג להתנגדות לשלטון החדש. עם זאת, אובדן השלטון המרכזי גרם להופעתם של מספר טוענים לכתר מינג שלא היו מסוגלים לעבוד יחדיו. כל מוקדי התומכים בשושלת הישנה הוכנעו בסופו של דבר אחדזה אחריאחר השניזה, על ידי צבא צ'ינג, עד לשנת [[1662]] שבה אבדה התקווה האחרונה לשובה של שושלת מינג לשלטון עם מותו של הנסיך הטוען לכתר מינג ג'וּ יואולנג.