לוסי סטון – הבדלי גרסאות

כשהחלה סטון להרצות במשרה מלאה, היא אימצה את סגנון הלבוש אותו לבשה במהלך הבראתה ממחלת הטיפוס: מעיל רחב וקצר וזוג מכנסיים רחבות שמעליהם חצאית ששוליה מגיעות עד מתחת לברכיים. השמלה הייתה חלק ממודעות הולכת וגוברת ותוצר של מהפכת הבריאות דאז, והחליפה את השמלות צמודות המחוך בעלות שכבות של בדים המשתפלים עד לקרקע. מסתיו [[1849]], בו קרא מגזין בריאות לנשים, לאמץ סגנון לבוש שאינושלא יכביד על רגליהן ותנועתן, נשים החלו ללבוש מכנס רחב ומעליו וחצאית קצרה שכונתה "התחפושת הטורקית" או "השמלה האמריקאית". רבות לבשו אותה כביגוד לבית אך פעילות למען נשים עודדו אותן לאמץ צורת לבוש זו אף מחוצה לו. עידוד הנשים לשינוי התלבושת היווה סמל להיחלצות מכבלי החברה, וארגוני נשים יזמו פעילויות ענפות לתמיכה בכך שנשים תלבשנה אותה אף באירועים רשמיים. סטון קיבלה את ההצעה ולבשה אותה בהרצאותיה במשך 3 שנים. עד אז הלבוש הנ"ל הכךהפך לשנוי המחלוקת בעקבות הסברה כי הוא נועד להוות איום על עליונות הגברים ועל סמכותם. בתחילה שיבחו העיתונים את לבושה של סטון ונכונותה להופיע בלבוש זה, אך מאוחר יותר, עם השינוי בהלך הרוח כלפי הלבוש החדש, תקפו אותה על כך. סטון מבחינתה, מצאה את השמלה החדשה כנוחה מאוד. עם זאת, סלדה מתשומת הלב שמשכה כל אימת שהרצתה ולכן, לאחר תקופה מסוימת, האריכה במספר סנטימטרים את השמלה. לבסוף נטשה אותה כליל ושבה ללבוש המסורתי, מהלך שזכה לגינוי על ידי פעילות זכויות נשים שאף האשימו אותה ב"התקפלות" למען נוחות הגברים.