חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה שנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה וניסוח |
הרחבה |
||
שורה 34:
במצב של חסם הולכה עם יחס P:QRS של 2:1, לא ניתן להיעזר ביחס על מנת לקבוע את סוג חסם ההולכה, וכן לא ניתן להיעזר בהתארכות של מרווח PR לשם כך (כיוון שאין אפשרות לצפות בהתארכות PR באמצעות צפייה בגל P אחד בלבד המלווה במכלול QRS). במצב כזה מרווח PR ארוך מהתקין, המלווה ב-QRS תקין ברוחבו, מצביע בסבירות גבוהה יותר על מוביץ סוג 1, ואילו מרווח PR תקין באורכו המלווה ב-QRS רחב מהתקין, מצביע לרוב על מוביץ סוג 2.
==תסמינים וסימנים==
חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה שנייה אינו בא תמיד לידי ביטוי בתסמינים, אולם הוא עלול לגרום ל[[ברדיקרדיה]], קרי דופק איטי, וכתוצאה מכך ל[[עייפות]] ו[[חולשה]], [[עילפון]] ואף [[מוות]]. כמו כן, תפוקת הלב הירודה עלולה להתבטא בסימנים של [[אי-ספיקת לב]], כגון [[קוצר נשימה]] במאמצים.
==טיפול==
קיצוב מלאכותי על ידי [[קוצב לב]], בין אם זמני או קבוע, הוא הטיפול העיקרי בחסם הולכה עלייתי-חדרי תסמיני, וישנן התוויות מסוימות לקיצוב מלאכותי גם בהיעדר תסמינים, כפי שיפורט להלן. יחד עם זאת, כאשר ישנה סיבה הפיכה להופעת חסם ההולכה, כגון טיפול תרופתי המעכב את ההולכה בקשר הפרוזדור והחדר או הפרעות אלקטרוליטריות, טיפול בגורם עשוי להביא לחלוף חסם ההולכה.
במתאר חריף, כאשר הברדיקרדיה מלווה בסימנים של אי-יציבות המודינמית, כגון לחץ דם נמוך, [[ערפול וחוסר הכרה]] וסימני [[בצקת ריאות]], קובע אלגוריתם ה[[החייאה]] במבוגרים [[ACLS]] כי יש לטפל ב[[אטרופין]], ומשטיפול זה אינו מסייע יש לשקול קיצוב חיצוני. בהיעדר סימנים של אי-יציבות המודינמית מתבצע ניטור סימנים חיוניים וניטור אלקטרוקרדיוגרפי עד להחלטה על השתלת קוצב לב קבוע.
לפי הקווים המנחים של איגוד הקרדיולוגיה האמריקני (ACC) משנת 2018, חסם הולכה מדרגה שנייה סוג מוביץ II, או חסם הולכה מתקדם אחר, הוא התוויה (המלצה חזקה רמה I) להשתלת קוצב לב קבוע, ללא קשר לתסמינים, וזאת בהנחה שחסם ההולכה אינו כתוצאה מגורם הפיך. בחסם הולכה מדרגה שנייה סוג מוביץ I, ישנה המלצה בינונית (רמה IIa) לקוצב לב רק אם חסם ההולכה גורם לתסמינים. אם הוא אינו גורם לתסמינים, ההמלצה היא שלא להשתיל קוצב לב קבוע (רמה III), למעט אם מדובר בחסם הולכה שנגרם על רקע [[מחלת עצב-שריר]], ואז זוהי המלצה חזקה (רמה I).{{הערה|שם=ACC|Fred M. Kusumoto, Mark H. Schoenfeld, Coletta Barrett, James R. Edgerton, Kenneth A. Ellenbogen, Michael R. Gold, Nora F. Goldschlager, Robert M. Hamilton, José A. Joglar, Robert J. Kim, Richard Lee, Joseph E. Marine, Christopher J. McLeod, Keith R. Oken, Kristen K. Patton, Cara N. Pellegrini, Kimberly A. Selzman, Annemarie Thompson, Paul D. Varosy, [http://www.onlinejacc.org/content/74/7/e51?_ga=2.229463327.2036456692.1573314526-1512285905.1573314526 2018 ACC/AHA/HRS Guideline on the Evaluation and Management of Patients With Bradycardia and Cardiac Conduction Delay], J Am Coll Cardiol. 2019 Aug, 74 (7) e51-e156.}}
==ראו גם==
שורה 40 ⟵ 50:
* [[חסם הולכה מדרגה שלישית]]
* [[הפרעות קצב]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפרעות קצב]]
| |||