תנועת דור דעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
←הרקע: הרחבה |
||
שורה 12:
==הרקע==
כבר בחייו בחרו חלקים ניכרים מיהודי תימן לקבל עליהם את [[הרמב"ם]] כפוסק עיקרי וכמעט יחיד. סייעו לכך הקשרים המיוחדים של הרמב"ם עם היהודים בתימן, ופעולותיו להצלתם מגזרות השלטון המוסלמי.
בשנת [[1869]] שלחו [[האקדמיה הצרפתית למדעים]] וחברת [[כי"ח]] את המלומד הצרפתי [[יוסף הלוי]] לתימן, כדי שיחקור שם כתובות שבתאיות. במהלך מסעו בתימן, אף שזו לא הייתה מטרתו המרכזית, נפגש עם כמה מחכמיה היהודים של המדינה, והשפיע עליהם מאוד. בין תלמידי החכמים איתם נפגש היו הרב קאפח, שהתעניין בעיקר ב[[פילוסופיה יהודית]], בנוסחים ובכתבי יד קדומים ו[[חיים חבשוש]], שליווהו בתימן, והתעניין ב[[דרום ערבית|שפות דרום-ערביות]], תחומים יוצאי דופן בסביבתם. במהלך סיוריו בתימן שמעו ממנו דברים חריפים על תורת הקבלה.{{הערה|לדוגמה: [[יוסף קאפח]], "'קורות ישראל בתימן' לר' חיים חבשוש", '''[[ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח|ספונות]]''' ב, ירושלים תשי"ח, עמ' רפא, הערה 219}} חוקר יהודי נוסף שביקר בתימן, [[אדוארד גלאזר]] {{אנ|Eduard Glaser}}, עמד במהלך ביקוריו בתימן (בשנים 1882–1894), בקשרים עם חכמי צנעא, בניהם הרב קאפח וחבשוש. לאחר ששב ממסעו בתימן שלח לרב קאפח מספר ספרים שנושאם היה התנגדות וביקורת הקבלה, וכן [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]].▼
הרעיונות הקבליים משכו את ליבם של רוב יהודי תימן, אם כי לעיתים היו התנגשויות בין בעל הקבלה לבין בעל הפשט{{הערה|ראו לדוגמה, שו"ת [[דוד משרקי|רביד הזהב]] סימן מד; פרופ' [[שלמה דב גויטיין]], [http://ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/Goitein.Travels.in.Yemen.pdf מסעות חבשוש הערה 66].}}
▲הרב קאפח ותלמידיו טענו, בין השאר בהשפעת הלוי וגלאזר, כי תורה זו היא נטע זר במערכת האמונות והדעות המקובלות ביהדות בכלל וביהדות תימן בפרט. במהלך [[גלות מוזע]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] נלקחו מיהודי תימן חלק גדול מספריהם במרמה והועלו באש. עובדה זו הוסיפה למשבר הקיומי והפוליטי גם משבר רוחני. בשובם, הוצעו להם על ידי [[יהדות מצרים|יהודי מצרים]] וארץ ישראל, ספרים וסידורים מודפסים, בעלי חזות יפה (עד אז לא הגיעו ספרי הדפוס לתימן) – בשונה מכתבי היד שהכירו שחזותם הייתה פשוטה. הסידורים כללו נוסח שונה משל יהודי תימן, ונכללו בהם תוספות קבליות. בין הספרים שהתקבלו היה גם [[ספר הזוהר]].
▲בשנת [[1869]] שלחו [[האקדמיה הצרפתית למדעים]] וחברת [[כי"ח]] את המלומד הצרפתי [[יוסף הלוי]] לתימן, כדי שיחקור שם כתובות שבתאיות. במהלך מסעו בתימן, אף שזו לא הייתה מטרתו המרכזית, נפגש עם כמה מחכמיה היהודים של המדינה, והשפיע עליהם מאוד. בין תלמידי החכמים איתם נפגש היו הרב קאפח, שהתעניין בעיקר ב[[פילוסופיה יהודית]], בנוסחים ובכתבי יד קדומים ו[[חיים חבשוש]], שליווהו בתימן, והתעניין ב[[דרום ערבית|שפות דרום-ערביות]], תחומים יוצאי דופן בסביבתם. במהלך סיוריו בתימן שמעו ממנו דברים חריפים על תורת הקבלה.{{הערה|לדוגמה: [[יוסף קאפח]], "'קורות ישראל בתימן' לר' חיים חבשוש", '''[[ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח|ספונות]]''' ב, ירושלים תשי"ח, עמ' רפא, הערה 219}}.{{ציטוט|תוכן=הצורה
לטענת הדרדעים, יופיים של הספרים המודפסים לעומת כתבי היד, הרצון להיות חלק מיהדות ארץ ישראל והעולם, והרעיונות הקבליים משכו את לבם של רוב יהודי תימן. את פעולותיו של הרב [[יחיא צאלח]] (המהרי"ץ) במהלך [[המאה ה-18]] תפסו הדרדעים כניסיון למתן השפעה זו על סידור התפילה.▼
חוקר יהודי נוסף שביקר בתימן, [[אדוארד גלאזר]] {{אנ|Eduard Glaser}}, עמד במהלך ביקוריו בתימן (בשנים 1882–1894), בקשרים עם חכמי צנעא, בניהם הרב קאפח וחבשוש. לאחר ששב ממסעו בתימן שלח לרב קאפח מספר ספרים שנושאם היה התנגדות וביקורת הקבלה, וכן [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]].
הרב קאפח ותלמידיו טענו, בין השאר בהשפעת הלוי וגלאזר, כי הקבלה היא נטע זר וכ[[עבודה זרה]]{{הערה|ראו ספר מלחמות ה', אות קמא, באתר ויקיטקס}} במערכת האמונות והדעות המקובלות ביהדות בכלל וביהדות תימן בפרט. לטענת הדרדעים, יופיים של הספרים המודפסים לעומת כתבי היד, הרצון להיות חלק מיהדות ארץ ישראל והעולם.
▲
== פעילות ==
| |||