דחיית סיפוקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 147.234.38.58 (שיחה) לעריכה האחרונה של Chenspec
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''דחיית סיפוקים''' היא היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה. היכולת הזו נחשבת כ[[אישיות|תכונת אישיות]]. [[דניאל גולמן]] גילה שהתכונה היא מרכיב חשוב ב[[אינטליגנציה רגשית]]. אנשים ללא תכונה זו מעוניינים בסיפוק מיידי בכל עת ועלולים לסבול מ[[שליטה עצמית]] נמוכה.
דחיית סיפוקים היא סוג של [[דחייה (טקטיקה)|טקטיקת דחייה]] שבה קביעת ביצוע הפעולה במועד מאוחר יותר מיועדת להשיג מטרה של רווח או גמול גדולים יותר מאלו שניתן להשיג באמצעות פעולה מיידיתמיידייית.
 
[[פסיכואנליטיקאי]]ם גורסים כי אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה סובלים מ"[[גבולות אישיים|גבולות]] [[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]] רופסים". המושג מגיע מתאוריית האישיות של [[זיגמונד פרויד]]. על פי התאוריה, ה[[איד]] היא עקרון העונג, ה[[סופר-אגו]] הוא עקרון ה[[מוסריות]], והאגו הוא עקרון ה[[מציאות]]. תפקיד האגו לספק את צורכי האיד ועם זאת לכבד את צרכיו של הזולת. על פי התאוריה, אדם שאינו מסוגל להשהות את הסיפוק עשוי להיות בעל איד לא מאוזן שאיננו מבוקר על ידי האגו והסופר-אגו.
שורה 8:
'''ניסוי המרשמלו''' הוא [[ניסוי]] ידוע הבודק את העקרון. הניסוי נערך על ידי [[ולטר מישל (פסיכולוג)|ולטר מישל]] {{אנ|Walter Mischel}} ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] ונידון בעבודתו הידועה של [[דניאל גולמן]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נבדקה קבוצה של בני ארבע בניסוי. לכל אחד מהם ניתן [[מרשמלו]] כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ה[[התבגרות]] ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר [[הורות|הורים]] ו[[מורה|מורים]]). בנוסף, הם צברו ממוצע של 210 נקודות יותר במבחן ה-[[SAT]].{{הערה|1=Shoda, Y., Mischel, W., Peake, P. K. (1990). Predicting adolescent cognitive and self-regulatory competencies from preschool delay of gratification: Identifying diagnostic conditions. ''Developmental Psychology'', ''26''(6), 978–986.}}
 
==ראו גםדברים נוספים==
* [[אינטרס]]
* [[סיפוק]]