תרומות ומעשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח
מ תיקון שיבושי תוכנה
שורה 26:
אכילת פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות (נקראים "טבל") אסורה מהתורה, והאוכלם ב[[מזיד]] (כאשר חיוב ההפרשה הוא מהתורה) חייב [[מיתה בידי שמים]].
 
בתורה שבכתב התפרשו באופן כללי דיני התרומות והמעשרות, וב[[תורה שבעל פה]] עוסקות בכך מספר מסכתות [[משנה]] ב[[סדר זרעים]], וב[[סוגיה|סוגיות]] שונות ב[[תלמוד]]. בנוסף מוזכרים דינים אלו במקורות חוץ-הלכתיים, כדוגמת [[ספר היובלות]], [[פילוןכסנדרוניפילון האלכסנדרוני]] ו[[יוספוס פלביוס]].
 
נוהג של מתן עשירית מן היבול, היה מקובל בתקופה העתיקה בעמים שונים, כאשר המעשר היה ניתן ל[[מקדש]] מקומי או כ[[מס]] ל[[מלך]]. ב[[בבל]] מתועדים מעשרות החל מ[[המאה ה-6 לפנה"ס]], וניתן לשער שנהגו אף קודם לתיעוד זה.{{הערה|מנחם הרן, אנציקלופדיה מקראית, מעשר עמ' 204}} ה[[צור (לבנון)|צור]]ים היו מעלים מעשרות למקדש [[מלקרת]], וכך נהגו גם ב[[קרתגו]].{{הערה|[[דיודורוס]], כ, 14}}
שורה 71:
===מעשר עני===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעשר עני]]}}
בכל שנה שלישית ושישית, המעשר אינו מעשר שני, אלא "מעשר עני", והוא ניתן לעני. עני על פי התורה נחשב אדם שיש ברשותו פחות ממאתים [[זוז]]ים, סכום מינימלי לצורכי מחייה. מקור הדין הוא ב:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ ... וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.|מקור={{תנ"ך|דברים|יד|כב|כז}}}}