יוסף רוזין – הבדלי גרסאות

אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו.{{הערה|שם=אישים ושיטות|[[שלמה יוסף זווין]], פתיחת הפרק אודותיו ב'''אישים ושיטות'''.}}. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]] וב[[תשעה באב]]. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה.{{הערה|הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".}}. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<ref>{{ירושלמי|מועד קטן|ג|ה}}.</ref> ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז.{{הערה|שם=אישים ושיטות}}. מסופר שה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום.{{הערה|1=בספר רבינו מאיר שמחה הכהן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7338&hilite=d4c78d3f-3f37-4b5e-8472-dd9e41f5e28d&st=יוסף+רוזין&pgnum=182 באתר היברו בוקס], וכן הרב [[נתן גשטטנר]] בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)}}.

ביטוי לייחודיותו של הגאון הרוגצ'ובי ולהערכה לה זכה מאת בני דורו אפשר למצוא בהתבטאותו המפורסמת של המשורר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] עליו, "ממוחו אפשר היה לחצוב שני [[אלברט איינשטיין|איינשטיינים]]".{{הערה|[[נח זבולוני]], "[http://www.ranaz.co.il/articles/article2906_19750113.asp במחיצתו של הרוגצ'ובר]", [[כתב עת|כתב העת]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28706&pgnum=11 "טורי ישורון", גיליון מ"ד, שבט-אדר [[תשל"ה]]], עמ' 10–13.}}.

פעם בהגיעו ל[[וינה|ווינה]], היו שבירכו עליו בשם ומלכות ברכת "[[ברכות הראייה|שחלק מחכמתו ליראיו]]".{{הערה|בקובץ "מבית לוי" מזכרונתיו של הרב [[שמואל וואזנר]].}}.

הרוגוצ'ובר התנגד ל[[ציונות]], וכתב למשל "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים".{{הערה|מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.}}. ב"דובב שפתי ישנים" שהוציא לאור [[חיים בלוך]], מופיע מכתב חריף כנגד [[הרב קוק]] המיוחס לרב רוזין. הדעות לגבי מכתב זה חלוקות. ישנם הטוענים שמדובר במכתב אותנטי ואחרים טוענים שמכתב זה ומכתבים אחרים שהובאו על ידי בלוך, מזויפים. טענת הזיוף מסתמכת על מכתב שכתב לבלוך [[הרבי מלובביץ']].{{הערה|1=ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7171.htm חלק י"ט איגרת ז'קעא], באתר [[ספריית חב"ד]].}}. לעומתם נטען שהמכתב על הרב קוק לא מוזכר באיגרת של הרבי מלובביץ'.

נחשב פוסק מחמיר. התנגד באופן כללי לחידושים הלכתיים, כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות באמצעות תקנות שונות. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם [[אפיקורוס (יהדות)|אפיקורוס]].{{הערה|מצוטט מכתב ידו אצל: צבי גרטנר ובצלאל קרלינסקי, אין תנאי בנישואין (מאמר ראשון בסדרה), [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]] ח, תשס"א, עמ' תרפד.}}.

בעקבות כך היו פוסקי הלכה שתקפוהושמתחו בחריפותעליו רבהביקורת. עלהרב שאינו[[יחיאל חוששיעקב כללוינברג]] לפסקיכתב הראשוניםעליו: "אעפ"י שהיה גאון נורא ונפלא, כיאבל אםהוא בעיקרלא לדברירצה הרמב"םלהיכנע שלאלשום נימקגדול מקורותשבגדולים וטעמיםשל לפסקיוהדורות -הקודמים וכךמלבד יכוללהרמב"ם, שאותו היה להביאויכול בקלותהסיע ולחלוקלצד עליוחדושיו, עכיון שהרמב"ים חידושיושותק ואינו מפרש את נימוקיו וטעמי פסקיו. וחידושי הגאון צריכים תמיד בדיקה אם אינם מתנגדים לדברי רבותינו הראשונים, שהוא לא השגיח בהם"{{הערה|1=הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], שרידי אש חלק ב, סימן לא סעיף קטן טו (הובא ב[[המעין]] כרך ד' גיליון א {{קישור כללי|כתובת=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29659&hilite=84329593-cd45-415e-9031-feb9aed90f1a&st=יוסף+רוזין&pgnum=50|כותרת=המעין Vol. 4 No. 1 Tishrei 5724 - עמנואל, יונה (page 50 of 65)|תאריך_וידוא=2019-05-12|אתר=hebrewbooks.org}})}}. וכןהרב על[[אברהם סגנונואהרן המקוצר השונה מכל המחברים, עוד כינוהו [[בערות|בוריודלביץ]] -כתב: בהאשמת כח זיכרונו המופלא הנוגד את כח ההבנה הפשוטה והישרה.{{הערה|1="כי הוא חושב כי עד שבא הוא לעולם לא הייתה לישראל תורה כלל, כי לא הבינו תורה מאומה - וממנו התחילה התורה ובו תסיים ... והוא יושב בעיניים על הדרך כי תורתו מלאה עיניים, עיין עיין, אבל אינה ברה מאירת עיניים רק סמיות עיניים" - ספר '{{הערה|אב בחכמה', (עמ' מג) לר' [[אברהם אהרן יודלביץ]]. הדברים נכתבו בעקבות הפולמוס בעניין [[חליצה]] על ידי שליח - [[חליצה#קשיים כתוצאה מחובת החליצה|ערךראו מורחבכאן]].}}.

הרוגצ'ובר נטה לשיטתו של [[הרמב"ם]]. הוא אהב את ספרו [[משנה תורה]], והשתמש אף בספרו הפילוסופי [[מורה נבוכים]] כדי לפסוק הלכה. הוא חש כלפי הרמב"ם קרבה אישית, ומסופר כי בכל בוקר ובכל ערב הוא אמר "בוקר טוב רבי" ו"ערב טוב רבי", כשכוונתו היא לרמב"ם.{{הערה|יאיר בורוכוב, '''הרוגוצ'ובי''', עמ' 155.}}. כך גם פעם אחת כאשר מצא את אשר חיפש זמן רב בספרו של הרמב"ם, אמר בשמחה כלפי הרמב"ם "שתחיה [[עד מאה ועשרים]] שנה...".{{הערה|יאיר בורוכוב, '''הרוגוצ'ובי''', עמ' 158.}}.

* '''שו"ת צפנת פענח החדשות ב''' - שו"ת בענייני [[אורח חיים]], [[יורה דעה]], [[אבן העזר]], [[חושן משפט]], [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]]. בנוסף, מצורפים מכתבים וכן הערות על ה[[שאילתות]] ועל [[ספרי הגר"א#ספרי הלכה|ביאור הגר"א לשולחן ערוך]].{{הערה|כאמור לעיל, דבר חריג בכתביו, בהם בדרך כלל לא מוזכרים [[אחרונים]].}}. יצא לאור בשנת התשע"ב. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.

* '''מכתבי תורה''' (יצא לאור בשנת תרצ"ז) - התכתבות בין הרוגצ'ובר לרב אלמוני, רבי מרדכי קאלינא, שהתקיימה בין השנים [[ה'תרצ"ב]] - [[ה'תרצ"ו]]. הספר מכיל 290 מכתבים קשים להבנה, ובן זוגו של הרוגצ'ובר לתכתובת מתגלה כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר.{{הערה|שם=מכתבי תורה|הרב זוין, '''אישים ושיטות''', בפרק "הרוגאצ'ובי ובן לוייתו".}}. תחילתה של ההתכתבות במכתב ששלח הרב קאלינא לרוגצ'ובר, ומשם והלאה ההתכתבות התגלגלה לעסוק במאות נושאים שונים והקיפה תחומים רבים. רובה של ההתכתבות נגע לעניינים תאורטיים ולא הלכה למעשה, ולרוב אין זה ויכוח הלכתי אלא מעין דיון בנושאים רבים.{{הערה|שם=מכתבי תורה}}.