אברהם מנסנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
רבי אברהם מנסנו (או מאנסאנו, 1719-1780, ת"פ-תקמ"א) היה מחכמי [[פאס]], מחבר פורה, [[דרשן]] ואיש אשכולות.
==ביוגרפיה==
נולד בשנת ת"פ לערך{{הערה|משוער, ע"פ שנת נישואי אביו רבי יהונתן ב-תע"ח, ושנת נישואי אחיו הגדול רבי עמנואל ב-תצ"ב. רישום החתונות נמצא בפנקס פאס, כת"י ספריית חב"ד.}}, לאביו רבי [[יהונתן מנסנו]], בן למשפחת חכמים ועשירים בפאס. למד בישיבת רבי [[שמואל אלבאז]], ואצל רבי [[חיים בן עטר]] - כששהה בפאס בשנת תצ"ז.
זכה לשני שולחנות, ונחשב לעשיר, בעיקר עקב ירושה מאבותיו{{הערה|בכתובת אחיו ר' עמנואל, שבפנקס פאס כת"י חב"ד, מצויין כי בנדוניה 'כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות'.}}. בשנת תקט"ו ערערו עליו מבני קהלו על שאינו נותן מסים, וחכמי העיר נקראו להעיד שעיסוקו בכל היום בתורה בלבד, על מנת לפטור אותו ממסים כדין תלמיד חכם. להלן חלק מדבריהם:
{{ציטוט| תוכן=ובמשך הזמן הנזכר היה החכם הנזכר שקוד ללמד וללמד וידיו רב לו במלחמתה של תורה לחבר חיבורים כיד ה' הטובה עליו לא ימיש מתוך האלה זולת לסעוד ולקנות מה שיצטרך לו ולאנשי ביתו ואף אם היה בא אליו לבית המדרש שום אדם על איזה לא היה פונה מעסק התורה, ואפילו באותה שעה הספר נשאר לפניו פתוח עד שמדבר עמו בקצרה וחוזר ללימודו, ה' האמת במשך כל זמן הנזכר הלך החכם הנזכר פעמים שלש לפאס אלבאלי ולמכנאס יע"א
שורה 19:
אחר פטירת אחיו רבי עמנואל, בין השנים תקכ"ז – תק"נ, ניטשה מחלוקת עזה בין אחיינו ר' אליהו, לאחיו הקטן ר' חיים, סביב בית הכנסת ונכסים רבים נוספים. הדיון עלה על שולחנם של כל בתי הדין במרוקו, ונזכר רבות בשו"ת של חכמי התקופה. באחד המקורות נזכרת עדות גיסו ומחותנו רבי מתתיה סירירו, כי רבי שמואל אלבאז הרשה בעיקר את רבי עמנואל לבנות את בית הכנסת, והיה רבי אברהם 'מתרעם על כך'.
בערוב ימיו סבל ייסורים רבים, ולמרות כן המשיך בכתיבת חיבוריו. אודות ייסוריו כתב בהקדמתו לספר פתחי עולם שכתב בזקנותו:
{{ציטוט|תוכן=כי מנעורי גדלני כאב איש מכאובות וידוע חולי עד כי רפו ידי וכשל ברכי, כח הסבל אבד ממני, ואור עיני גם הם אין אתי, לשמע אוזן דאבה נפשי, ובטלו הטוחנות כי מעטו, ואשתקי למילולי פרוץ מרובה על העומד עפר ואפר אנכי ... תמיד נתנו רשעים פח לי, נוספה על נחלת המִטה דמשך ערש נגעי בני אדם גוי נתתי למכי ...}}
==תורתו==▼
בחיבוריו נשקפים ידיעותיו הרבות בכל תחומי התורה, לרבות קבלה וכתבי האר"י. ספריו מעוטרים בהקדמות ומבואות, מליצות ושירים, בראשם ובסופם. חיבוריו סובבים בעיקר סביב התנ"ך, מועדי ישראל, ואגדות חז"ל. בפירושיו, נוטה להניח קודם כמה יסודות, ועל פיהם לבאר עניינים שלמים באריכות.
הותיר אחריו יבול עצום בהיקפו וכמותו, עד שכתב עליו הרב יוסף בן
והניח אחריו הרבה חיבורים אשר יתמה האדם ויתפלא, שאפילו אם היו מאתים שנה אי אפשר לגומרם גם בהעתקה, ורוב חיבוריו הנם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח ויש מהם שנתיישן כתב שלהם עד שנמחקו האותיות▼
▲{{ציטוט|תוכן=והניח אחריו הרבה חיבורים אשר יתמה האדם ויתפלא, שאפילו אם היו מאתים שנה אי אפשר לגומרם גם בהעתקה, ורוב חיבוריו הנם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח ויש מהם שנתיישן כתב שלהם עד שנמחקו האותיות| מקור=מלכי רבנן בערך אברהם מאנסאנו}}
כל ספריו נותרו בכתבי יד, ולא באו עד עתה בדפוס. קטעים בודדים מתורתו נדפסו בירחונים אור המערב (גליון כ"ב, אדר תשע"ט), ובהתאסף (גליון י"ד, תשרי תש"פ).
נפטר בשנת תקמ"א{{הערה|רבי משה מאימראן מחכמי מקנאס, נשא עליו הספד, ונדפס בספר מדרשו של משה, אהבת שלום תש"ע, דף ריט.}}, ונטמן בפאס. חתנו רבי חיים דוד סירירו קונן עליו, וכתב עליו בין היתר 'גדול מרבן שמו'{{הערה|הקינה נדפסה בספר מלכי רבנן, דף ט.}}.
==חיבוריו==
ברשימה דלהלן כל כתבי היד שהזכירו הביביליוגרפים {{הערה|מלכי רבנן, פאס וחכמיה.}}, בתוספת מס' העמודים של כל ספר (נתון חשוב שהובא גם במקור הרשימות עקב גודלם של הספרים והיותם עדיין בכתב יד), ומיקום כתב היד כיום - באם ידוע.
'''ברית אבות''' – דרשות על סדר הפרשיות. 600 עמודים גדולים. הועתק ע"י תלמידו הסופר רבי אברהם בן נחמני בשנת תקכ"ג, והוסיף לו מפתחות. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.
'''זרע אברהם''' – פירוש חמשה חומשי תורה. 942 עמודים.
'''צלצלי תרועה''' – פירוש על תהלים, 480 עמודים. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.
'''כנור נעים''' – פירוש על תהלים, 416 עמודים. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.
'''תוכחות מוסר''' – ביאור על איוב, 210 עמודים. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.
'''עזרת השבטים''' – תפילות שהתפלל אביר הרועים על השבטים, 218 עמודים. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.
שורה 65 ⟵ 72:
==משפחתו==
אחיו הגדול הוא רבי עמנואל שהיה חכם וסופר בית הדין, ואחיו הקטן היה החכם רבי חיים. שלשת האחים הללו, הם אבות משפחת מנסנו שהוציאה מקרבה לערך כ-20 חכמים במאה ה-17 וה-18 ובתחילת המאה ה-19. אחותם לונה היתה אשת רבי [[מתתיה סירירו]], אב"ד פאס, בן בתו של רבי [[יעקב אבן צור]].
בניו הם החכמים רבי שמואל, ורבי יעקב. בתו ריינה נישאת לרבי [[חיים דוד סירירו]] אב"ד פאס, אחד משבעת בניו הדיינים של רבי [[מתתיה סירירו]]. בתו חפציבה, נישאת לעזוז בן אברהם מאמאן, בשנת תקמ"ז{{הערה|מקורות: ספר מלכי רבנן [ירושלים תרצ"א] ערך אברהם מאנסאנו [ועוד], פאס וחכמיה עמודים 306-308, תורת יקותיאל [אהבת שלום תשע"א] קמט-קפ, ירחון אור המערב גליון כ"ב אדר תשע"ט מאמר מאת הרב נתנאל אביטל}}.▼
▲בניו הם החכמים רבי שמואל, ורבי יעקב. בתו ריינה נישאת לרבי [[חיים דוד סירירו]] אב"ד פאס, אחד משבעת בניו הדיינים של רבי [[מתתיה סירירו]]. בתו חפציבה, נישאת לעזוז בן אברהם מאמאן, בשנת תקמ"ז{{הערה|מקורות לערך: ספר מלכי רבנן [ירושלים תרצ"א] ערך אברהם מאנסאנו [ועוד], פאס וחכמיה עמודים 306-308, תורת יקותיאל [אהבת שלום תשע"א] קמט-קפ, ירחון אור המערב גליון כ"ב אדר תשע"ט מאמר מאת הרב נתנאל אביטל}}.
| |||