אנטיוכוס הרביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חמןחימכ, הגהה, הגהה, הגהה, עיצוב, עיצוב, תמונה, תמונה
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A043:1FC6:C0C6:67F5:1552:EF59 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dvirfinkler
שורה 1:
[[קובץ:Antiochos IV Epiphanes.jpg|ממוזער| 250px|אנטיוכוס הרביעי]]
[[קובץ:Bust of Antiochus IV-Altes Museum (Berlin).jpg|ממוזער| 250px|פסל של אנטיוכוס השמןהרביעי ב[[המוזיאון הישן (ברלין)|מוזיאון הישן]] ב[[ברלין]]]]
'''אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס)''' (ב[[יוונית]]: '''Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: אנ'''טי'''וכוס ב[[מלעיל]] דמלעיל (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] השלישית מהסוף); אפיפ'''נס''' ב[[מלרע]] (ההטעמה בהברה האחרונה).}} - המתגלה; [[215 לפנה"ס|215]] - [[164 לפנה"ס]]) היה מלך [[הממלכה הסלאוקית]] בין השנים [[175 לפנה"ס|175]] ל-164 לפני הספירה. עלה לשלטון לאחר רצח אחיו, [[סלאוקוס הרביעי]], ותוך כדי עקיפת בנו של סלאוקוס הרביעי ויורש העצר החוקי, [[דמטריוס הראשון]].
 
אנטיוכוס הרביעי ירש ממלכה במשבר. תבוסתו המוחצת של אביו, [[אנטיוכוס הגדול]], ב[[מלחמת אנטיוכוס|מלחמה נגד הרומאים]] (192 - 188 לפנה"ס) ותנאי הכניעה הקשים שנכפו על המדינה הסלאוקית, חיבלו בצורה קשה בממלכה, שהצליחקרהשהצליחה להשתקם מעט לאחר שעברה תקופה קשה בעת שלטונו של אנטיוכוס הגדול. גרוע מהפגיעה הצבאית היה אובדן היוקרה המדינית ואובדן ההרתעה של הממלכה הסלאוקית, שהתבטאו בהכרזת העצמאות של פריאפטיוס, מלך ה[[האימפריה הפרתית|פרתים]], ששחרר את ממלכתו מעול השלטון הסלאוקי עוד בימיו האחרונים של אנטיוכוס השלישי. המרידות המשיכו גם בימי חייו של אנטיוכוס הרביעי ויורשיו, וסופן שהביאו לקיצה של הממלכה.
 
אנטיוכוס הרביעי הטיל על היהודים את [[גזירות אנטיוכוס|גזירות השמד]], ובימיו החל [[מרד החשמונאים]].
שורה 26:
לאחר שעלה לשלטון, הסדיר את המנגנון הממשלתי. [[טימארכוס]] ממליטוס קיבל את מחוז [[מדי]] החשוב בצפון מזרח הממלכה והתיישב ב[[סלאוקיה]] כדי לפקח על המחוז החדש שלו. אחיו של טימארכוס מונה לאחראי על אוצר הממלכה. גם המאהבת שלו קיבלה כמה ערים לרשותה.
 
הברית החדשה עם פרגמון, וגם הבנתו של אנטיוכוס שאין להתגרות ברומאים, דחפה אותו למדיניות חוץ פרו רומאית בשנים אלו. הוא נותר נאמן בעת [[המלחמה המקדונית השלישית]] (171 - 168 לפנה"ס), וגם בהמשך דרכו המדינית נזהר שלא להכעיס את המעצמה הרומית. עם זאת, לא כיבד את כל התנאים של הסכם אפאמיאה. אנטיוכוס מיהר להעביר את פיצויי המלחמה לרומאים כמתחייב מההסכם, ועוד הוסיף עליהם 500 אגרטלי זהב, שנשלחו לרומא עם אריסטוקרט בכיר בשם אפולוניוס. הרומאים כה שמחו לקבל את שינוי המדיניות הסלאוקי אחרי הפסקת התשלומים שיזם הליודורוס, ומהתוספת של אגרטלי הזהב שנתנו לאפולוניוס 100,000 [[אס (מטבע רומי)|אסים]], פי 50 מגובה המתנות המקובל לשגריר זר. עם זאת, לא הקפיד אנטיוכוס למלא את החלק הצבאי של ההסכם. שכירי חרב גויסו גם באזורים שבהם הדבר נאסר, פילים חדשים נרכשו, וספינות מלחמה הטא וגהאוםוןדגיאןמהרטאוןםק טר חדשות נבנו.
 
בינתיים, עניינים דחופים יותר מהברית עם אאומנס דרשו את תשומת לבו של אנטיוכוס. אפולוניוס שחזר מהשליחות ברומא, וביצע כעת משימה דיפלומטית וייצג את הממלכה הסלאוקית בחגיגות ה[[חניכה]] של [[תלמי השישי]], דיווח על התפתחויות חמורות בבירה התלמיית. אחותו קלאופטרה, שהייתה ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] של בנה הצעיר, תלמי השישי, אחרי מות אביו בשנת [[181 לפנה"ס]], נפטרה בשנת 176 לפנה"ס. קלאופטרה הייתה נכס חשוב לסלאוקים כי היא בלמה את השאיפות של הסיעה האנטי סלאוקית בחצר התלמיית שדובריה הקולניים ביותר היו אאולאוס, ה[[סריס]] הראשי, ולנאוס, יליד [[קוילה-סוריה]], לנצל את מצבה הקשה של הממלכה הסלאוקית, אחרי תבוסתה בידי הרומאים. עם מותה עלו גורמים אלה ותפסו את הגה השלטון.
שורה 78:
{{הפניה לערך מורחב|מצודת החקרא}}
 
==אנטיוכוס ותושבי ממלכתו==
==אנטיוכוסהמשיך ותושביאת ממלכתוסמכמסגכסגמסורת כצטיכביצכועברקודמיו וניסה למשוך יוונים לממלכתו. לצורך כך הועבר מימון נדיב לאמנים, סופרים ואנשי רוח יוונים שהיגרו לממלכה הסלאוקית. זכויות מיוחדות הוענקו לאזרחים אתונאים.==
 
==אנטיוכוס והיהודים==
===גזירות אנטיוכוס===