בניין (שפה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←דוגמאות למערכות בניינים בשפות אחדות: ניסוח ועיצוב |
|||
שורה 53:
בניין פיעל העברי ובניין فَعَّلَ - פַעַּלַ הערבי היו בעבר זההי צורה ומשמעות. לשניהם היה דגש חזק בעין הפועל, משמעותו העיקרית של הבניין בשתי השפות היתה פעולה בעוצמה (פעולה אינטנסיבית), ומשמעותו המשנית היתה גרימה. בעברית, עם אבדן הדגש החזק, בניין פיעל שימר את המשמעות המשנית הנוספת, בעוד فَعَّلَ - פַעַּלַ הצטמצם למשמעות הגרימה. משמעות הפעולה האינטנסיבית, בערבית, עברה אל בניין فَاعَلَ - פַאעַלַ, בלא דגש, עם שינוי מקום הטעם והארכת התנועה, תוך שבניין זה משנה את משמעותו ממשמעותו המקורית, משמעות של פעולה בכוונה תחילה. בניין فَاعَلَ - פַאעַלַ שרד בערבית וגם בלשונות אתיופיה, שם הוא עדיין משמש במשמעות של פעולה בכוונה תחילה.
== דוגמאות למערכות בניינים בשפות אחדות ==
מערכות בניינים שונות קיימות והיו קיימות בשפות השמיות, בשלבים שונים ובתקופות שונות של שפות אלו, וביניהם:
*[[בניינים בעברית]]; שבעת הבניינים העיקריים בעברית הם: פָּעַל (מכונה גם "קל"), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל. דוגמה לביניין נדיר יותר: שִׁפְעֵל. מבחינה צורנית, הבניינים נבדלים זה מזה בתוספות שלפני פ' הפועל, בתנועות של אותיות הפועל (פָּעַל/פִּעֵל) והבניין הִפְעִיל שונה מהאחרים גם אורך התנועה של ע' הפועל (חיריק מלא במקום תנועה קצרה).▼
**[[לשון חז"ל#מאפיינים מתחום תורת הצורות|בניינים בלשון חז"ל]]; מערכת הבניינים בלשון חז"ל דומה לזו של העברית המקובלת, אך משתנה מעט, מתקופה לתקופה, בהתאם להשפעותיהן של השפות השמיות האחרות. אחד השינויים הבולטים הוא קיומו של בניין "נִתְפָּעַל".▼
*[[ערבית#הבניינים|בניינים בערבית]]; בערבית ספרותית ישנם עשרה ביניינים עיקריים וחמישה משניים. לחלק מבנייני השפה הערבית קל למצוא בניינים דומי משמעות בעברית (התפעל, בעברית, דומה ל"תפאעל" בערבית) ולחלק קשה למצוא. מבחינה צורנית, ההבדלים בין הבניינים העיקריים בשפה הערבית נוצרים גם באופן בו הם נוצרים בעברית וגם בדרכים נוספות. הדרכים הנוספות הן תוספת דגש לע' הפועל ותוספת עיצור אחרי ע' הפועל. בערבית המדוברת הפלסטינית, השתמרו שמונה מעשרת הבניינים העיקריים של הערבית הספרותית.▼
▲*
*[[אכדית#דקדוק|בניינים באכדית]]; באכדית 13 בניינים, שמבחינת משמעותם, לחלקם קל למצוא בניינים מקבילים בעברית או בערבית ולחלקם קשה. מבחינה צורנית, הם נבדלים בתנועות עצמן, באורך התנועות, בתוספות עיצורים לפני אות השורש הראשונה ובתוספת הברה שלמה (ההברה ta או הבהברה tan) אחרי אות השורש הראשונה.▼
▲*בניינים בארמית:
▲**
**[[ארמית גלילית#נטיית הפועל|בניינים ארמית גלילית]]; מערכת הבניינים של הארמית הגלילית היא פשוטה יחסית. היא מכילה שישה בניינים: פְּעַל (מקביל לבניין קל בעברית), פַּעֵל (מקביל לבניין פִּעֵל בעברית), אַפְעֵל (מקביל לבניין הפעיל בעברית), אֶתְפְּעֵל (סביל של פְּעַל), אֶתְפַּעַל (סביל של פַּעֵל), אֶתַּפְעַל - נדיר מאוד (סביל של אפעל).▼
**[[סורית#דקדוק|בניינים בארמית סורית מודרנית]]; בארמית הסורית המודרנית, כמו בגלילית יש שישה בניינים עיקריים. בניינים אלו דומים לבנייני הארמית הגלילית בתצורתם, אולם, שלושת הבניינים האחרונים שינו את משמעותם מסבילות להדדיות.▼
▲*
▲*
*'''בניינים בארמית''':
▲**
▲**
[[קטגוריה:מורפולוגיה (בלשנות)]]
| |||