ויקיפדיה

כניסה להר הבית (הלכה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ לא רלוונטי
נא להבהיר, אחידות במיקום הערות שוליים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 15:
 
==הגדרת הר הבית בהלכה==
על פי המשנה, הר הבית היה [[ריבוע]] בן 500 אמה על 500 אמה, ומרבית השטח החיצון היה בדרום הסורג, כדברי המשנה ב{{משנה|מדות|ב|א|ללא=שם}}: {{ציטוטון|הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת [[אמה (יחידת מידה)|אַמָּה]] עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן,וּמֵעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.}}המתחם המכונה כיום הר הבית, והמוקף בארבע רוחותיו חומות המשמשות כ[[קיר תומך|קירות תמך]], גדול בהרבה מהשטח המוזכר במשנה. הוא בצורה דמוית [[טרפז]] שאורכו כ-480 מטר ורוחבו כ-300 מטר, ושטחו הוא כמאה וארבעים [[דונם]].{{הערה|מכיוון שהמתחם אינו מלבן מושלם, גדלים אלה מקורבים. הגדלים המדויקים: אורכו של כותל המערבי הוא 478 מטר, הדרומי - 277.75 מטר, המזרחי - 452.25, ואורכו של הכותל הצפוני הוא 305.75 מטר. שטח המתחם הוא 135,495 מטר רבוע.}} מיקומו המדויק של השטח ההלכתי בתוך מתחם הר הבית כיום נתון ל[[ספק (הלכה)|ספק]]ות ומחלוקות בין אנשי ההלכה בדורנו.
 
הסיבה להפרש הגדול בין שטחו ההלכתי של הר הבית לבין השטח כיום, הוא בנייה שנעשתה על ידי החשמונאים ובעיקר על ידי [[הורדוס]], בנייה שהרחיבה את ההר בעיקר לכיוון צפון ודרום.{{הערה|אשר גרוסברג, "[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=268&ArticleID=269#_Toc175456599 איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש]", מתוך [[תחומין]] טז'}} לפי הדעה המקובלת, בנייה זו הגדילה פיזית את שטחו של המתחם, אך לא השפיעה ושינתה מבחינה הלכתית את האזורים עליהם חלים דיני הקדושה השונים.
שורה 94:
==זיהוי מקום המקדש==
[[קובץ:אזורי הקדושה בהר הבית.jpg|350px|ממוזער|שמאל|אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקודשים במקום כיפת הסלע. האזור הצהוב ממקם את [[ההיכל]], התכלת את [[העזרה]], הכחול את [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת נשים]] והכתום את [[החיל]] (בהרחקה מחמירה הכוללת את כל הרמה המוגבהת)]]
[[קובץ:Temple mount map.jpg|360px|ממוזער|[[תצלום אויר]] של הר הבית ומיקום אזורי הקדושה לפי השיטה המרכזית. מקרא: 1. מקום [[ההיכל]], מבנה [[כיפת הסלע]]. 2. מקום [[העזרה]] ו[[מזבח העולה|המזבח]]. 3. מקום [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]]. 4. הרמה, הרחבה המוגבהת בהר הבית. לדעת הרב [[זלמן מנחם קורן|הרב קורן]], [[החיל]]. 5. מבנה הצמוד ל[[שער הרחמים]]. 6. רחבת [[הכותל המערבי]]. 7. [[שער המוגרבים]], השער היחיד דרכו נכנסים לא-מוסלמים להר כיום.]]
{{הפניה לערך מורחב|זיהוי מקום המקדש}}
זיהוי מקום המקדש בתוך מתחם הר הבית הוא שאלה שדנו ועסקו בה רבות, הן רבנים ואנשי הלכה, והן במחקר הארכאולוגי, ויש בה כמה שיטות שונות. זיהוי מקום המקדש הוא בעל חשיבות גדולה לכניסה להר הבית על פי ההלכה, שכן יש מקומות בהר הבית אליהם הכניסה אסורה אפילו לאחר טבילה, המקומות אליהם טמא מת אסור בכניסה. כיום, כשאין בנמצא [[אפר פרה אדומה]], ואי אפשר להיטהר מ[[טומאת מת]], מותרת הכניסה רק למחנה לוייה עד מקום [[החיל]], וזאת לאחר טבילת היטהרות מ[[טומאות היוצאות מגוף האדם]]. רק זיהוי מקום המקדש וידיעת מקום החיל, [[העזרה]] ו[[הדביר]], יכול לאפשר כניסה להר הבית למקומות המותרים, והתרחקות מהמקומות האסורים בכניסה בטומאת מת.
שורה 175:
{{ציטוט|תוכן=ומנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו.|מקור='בית הבחירה' על מסכת שבועות טז, א:|מרכאות=כן}}
 
רבי שמואל בר שמשון כותב באגרותיו על אשר ביקר בירושלים ביחד עם רבי [[יהונתן הכהן מלוניל]]:{{הערה|שם=ראו:104|ראו: הרב [[זלמן מנחם קורן]], '''[http://asif.co.il/download/kitvey-et/malin/mal%2030/4%2042.pdf תשובת הרדבז על כניסה לעליות סביב הר הבית - מבוא פרשנות חקר ועיון]''', [[מעלין בקודש (כתב עת)|מעלין בקודש]] גיליון ל' עמ' 104, באתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]]}}
{{ציטוט|תוכן=באנו אל ירושלים ממערבה של עיר וראינוה וקרענו בגדינו כראוי לנו, ונתגוללו רחמינו עלינו ובכינו בכיה גדולה אני והכהן הגדול מ[[לוניל|לוניש]] (רבי [[יהונתן הכהן מלוניל]]), ונכנסנו בשער עד לפני מגדל דוד, ונבוא להשתטח עד לפני העזרה, ונפול על פנינו לפני שער שכנגדו מבחוץ, לרוח עין עיטם הוא בית הטבילה לכהנים, ושמה שער שכנגדו בכותל מערבי.|מקור=איגרות ר' שמואל בר שמשון, איגרת יד עמ' 7|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
גם בתשובת ה[[רדב"ז]], בה הוא פוסקפסק על פי המסורת כי מקום קודש הקודשים הוא בכיפת הסלע, ומבארוהזכיר היתר מסויםשבזמנו לעלותנאסר להר הבית במספר דרכים שהיו נפוצות בזמנו אצלעל היהודים, שנאסר עליהם להיכנס ממש לשטח ההר והיוותחת זאת היו עולים על עליות מסביב{{כלומר?}} או נכנסים חלקית{{כלומר?}} להר דרך מנהרות.{{הערה|שם=ראו: הרב [[זלמן מנחם קורן]], '''[http://asif.co.il/download/kitvey-et/malin/mal%2030/4%2042.pdf תשובת הרדבז על כניסה לעליות סביב הר הבית - מבוא פרשנות חקר ועיון]''', [[מעלין בקודש (כתב עת)|מעלין בקודש]] גיליון ל' עמ' 104, באתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]]}}. מובא המנהג של כניסת יהודים להר הביתוכתב:
{{ציטוט|תוכן=יש לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם (=מבית ישראל) לעלות באותם עליות (=שבהר הבית) לראות משם את הבית כולו... שוב ראיתי... שאין לך פתח ולא עליה כפי השיעור שכתבתי, הלכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות.|מקור=שו"ת הרדב"ז, חלק ב' תשובה תרצ"א|מרכאות=כן}}
 
שורה 229:
{{ציטוט|תוכן="הר הבית הוא הר המוריה, מקום המקדש וקודש הקודשים, המקום בו בחר ה' אלוקי ישראל לשכן את שמו שם, שהתקדש בעשר קדושות על ידי דוד מלך ישראל. זכותו של עם ישראל על הר הבית ומקום המקדש היא זכות אלקית נצחית, בלתי מעורערת ואינה ניתנת לויתורים. הזיקה של העם היהודי אל הר הבית היא תשתית האמונה היהודית. אל ההר הזה נשואות עיניהם של כל ישראל בתפילה ובתחנונים, בכל הדורות ובכל מקומות מושבותיהם בארץ ובתפוצות, ככתוב: "בנוי לתלפיות"- תל שכל פיות פונים בו.
{{ש}}מועצת הרבנות הראשית שמעה הרצאה מקיפה מפי כב' מרן הרב הראשי לישראל הרב ש. גורן, על נושא "הר הבית" ומחליטה להטיל על כב' הרב הראשי לפרסם את מחקרו בנושא זה בכתב, בצירוף תרשימים והמידות שבידו. לאחר מכן תדון המועצה בחומר הכתוב בכובד ראש עם רבני ישראל.
{{ש}}אנו מאמינים באמונה שלמה שבמהרה בימינו יקויים בנו חזון הנביא: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי".{{הערה|[{{קישור כללי|כותרת=הר הבית - בית המקדש: פניה לרבנות: אל תחרגו מסמכות, הורידו את השלט!|תאריך=יום ראשון, 16 באוגוסט 2015|אתר=הר הבית - בית המקדש|כתובת=http://the--temple.blogspot.co.ilcom/2015/08/blog-post_37.html]|תאריך_וידוא=2019-11-30|הכותב=יוסף יצחק כהן}}{{קישור שבור|14.5.2019}}|שמאל=כן}}|מקור=החלטת מועצת הרבנות הראשית, כ"ב אדר ב' תשל"ו|מירכאות=כן}}
אולם, הרב גורן לא פרסם את מחקריו אלא שנים רבות אחר כך, ומועצת הרבנות הראשית לא התכנסה שוב לדון בשיטתו.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כניסה_להר_הבית_(הלכה)"