הנרי מורגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, תבנית אישיות, הגהה
שורה 3:
| אחר = אנתרופולוג אמריקאי
| ראו = [[לואיס הנרי מורגן]]
}}
{{אישיות
|תמונה=Morgan,Henry.jpg
|כיתוב=הנרי מורגן, גלופת עץ מהמאה ה-18
|מקום לידה=[[ויילס]], [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]] {{דגל|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד}}
|מקום פטירה=[[ג'מייקה]], [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]] {{דגל|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד}}
|מקצוע=[[ימאי]]{{ש}}[[שודד ים]]
|תפקיד=סגן מושל [[ג'מייקה]]
}}
[[קובץ:Morgan,Henry.jpg|300px|שמאל|ממוזער|הנרי מורגן, גלופת עץ מהמאה ה-18]]
שורה 9 ⟵ 17:
==ביוגרפיה==
===משפחתו ותחילת דרכו===
הנרי מורגן נולד בסביבות שנת [[1635]] במחוז [[גלמורגן]] שב[[ויילסוויילס]], בנם הבכור של רוברט מורגן ואשתו. דודו, אדוארד מורגן, מונה לסגן מושל [[ג'מייקה]] לאחר הרסטורציה של [[צ'ארלס השני מלך אנגליה]]. הנרי מורגן נישא לבתו של אדוארד, בת דודתו מרי.
 
על פי עדותו של ריצ'רד בראוני, רופאו של מורגן בפנמה, מורגן הגיע לג'מייקה ב-[[1658]], שלוש שנים לאחר כיבוש האי בידי [[חבר העמים האנגלי]]. ב-[[1662]] קיבל מורגן רישיון ממושל ג'מייקה תומאס מודיפורד לתקוף אוניות [[ספרד]]יות, כולל אזרחיות, בתוקף מצב ה[[מלחמה]] בין המדינות. בסתיו 1665 פיקד מורגן על אחת הספינות במסעו של אדוארד מאנספילד, בשליחותו של מודיפורד, לכיבוש האיים [[סן אנדרס ופרובידנסיה|פרובידנסיה]] וסנטה קטלינה. כשהספרדים תפסו והרגו את מאנספילד, בחרו שאר המלחים במורגן כמפקדם החדש.
שורה 16 ⟵ 24:
ב-[[1667]] הורה לו מודיפורד לשבות כמה ספרדים ב[[קובה]], במטרה לגלות פרטים על מתקפתם המתוכננת כנגד ג'מייקה. מורגן קיבץ חמש מאות איש, שהפליגו בעשר ספינות לקובה. לאחר שעגנו, כבשו מורגן ואנשיו את [[קמאגואיי|פוארטו פרינסיפה]], והמשיכו לעבר העיר [[פורטובלו (פנמה)|פורטובלו]], עיר האוצר השלישית בגודלה בקאריביים, שהייתה מבוצרת ומרובה בחיילים, במטרה להכניעה. אנשיו הגיעו מהיבשה לאחר צעדה בת שלושה ימים, שחטו את מגיני העיר המופתעים וכבשו את שלושת [[מבצר]]יה בזה אחר זה. סופר כי אנשיו של מורגן השתמשו ב[[ישועים]] שנתפסו כמגן אנושי כשכבשו את המבצר השלישי והממוגן ביותר.
 
מושל פנמה נבהל מכיבושיו הנועזים של מורגן וניסה לגרש את הפולשים מהאזור, אך מאמציו עלו בתוהו. רק לאחר שקיבל סכומי כסף גדולים, הסכים מורגן לפנות את אנשיו. המסעות, שלוו בלא מעט מעשים אכזריים, הובילו להגדלת שכרו ולחיזוק מעמדו של מורגן. אף על פי כן, בזמן שחזרו מורגן ואנשיו לפורטל[[פורט רויאל שבג'מייקה)|פורט רויאל]] שב[[ג'מייקה]] כדי לחגוג את הישגיהם, התעלמה מכך האדמירלות ב[[לונדון]].
 
זמן קצר לאחר מכן, הטיל מודיפורד משימה נוספת כנגד הספרדים על מורגן, שהמשיך בהחרבת חופה של קובה. בינואר 1669 טבעה ספינתו הגדולה ביותר עקב תאונה שהתרחשה בליל הוללות שערכו חברי הצוות על הסיפון, כשמורגן וקציניו נמלטים בקושי ממוות. במרץ של אותה שנה כבש את העיר [[מאראקאיבו]] שב[[ונצואלה|וונצואלה]], שעוד לפני הגעתו התרוקנה מתושביה למראה הגעת ספינותיו של מורגן. לאחר מכן בילה מספר שבועות ביישוב גיברלטר שעל גדת [[אגם מאראקאיבו]], שם [[עינויים|עינה]] את התושבים העשירים במטרה לגלות אוצרות חבויים. כשחזר למאראקאיבו, מצא שם שלוש ספינות ספרדיות עוגנות. מורגן הרס או לקח לעצמו את הספינות, והסכים להתפנות מהמקום רק לאחר קבלת דמי כופר גדולים. בשובו לג'מייקה, נזף בו מודיפורד פעם נוספת, אך לא הענישו.