אנסטסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

אנסטסיוס ירש מקודמיו מצב כלכלי רעוע. קופת האימפריה לא התאוששה עוד ממסעותיו של הקיסר לאו נגד ממלכת ה[[ונדלים|וונדלים]], ובזמן שלטונו רצוף המלחמות והמרידות של זנון לא התאפשר טיפול ראוי בבעיה. עם עלייתו לשלטון הוביל אנסטסיוס שורה של רפורמות שמטרתן לשפר את מצבה הכלכלי של האימפריה. אנסטסיוס הנהיג משטר כלכלי מחושב וחסכן. הוא המיר ככל הניתן את הכנסותיה והוצאותיה של האימפריה מטובין חומריים למטבעות. מטבע נחושת (פוליס) חדש ויציב אפשר תשלום במזומן גם בסכומים קטנים (מטבע זה שמר על ערכו מאות שנים). מגמה זו עזרה להפחית את היקף המעילה ברכוש ציבורי והקלה על מעקב אחר המצב הכלכלי של האימפריה. אנסטסיוס בנוסף נלחם נגד השחיתות השלטונית, והטיל פיקוח על ההוצאות לצורכי צבא וממשל. כך, בניגוד לעבר, לא סיפק השלטון לחיילי האימפריה את הציוד הדרוש להם, אלא דרש מהם לקנותו ממשכורתם ששולםששולמה במזומן. אנסטסיוס העביר את סמכות גביית המסים ממעמד ה-Curiales לגובי מס רשמיים מטעם השלטון. בנוסף, אנסטסיוס העביר את עיקר נטל המס מיושבי העיר ליושבי הספר. כל אלו עזרו ליצור מערכת פיננסית יציבה יותר, יעילה יותר ואמינה יותר. הרפורמות של אנסטסיוס הניבו תוצאות חיוביות, ומוערך כי במותו השאיר אחריו הקיסר כ-146,000 קילוגרמים של זהב באוצר האימפריאלי.

בשלהי העת העתיקה הנצרותאופיינה חוותההדת מספרהנוצרית במספר מחלוקות גדולות בהבנת טבעו של ישו[[כריסטולוגיה|כריסטולוגיות]]. המחלוקת הבולטת במאה החמישית הייתה האם ישו היה בעל טבע כפול - טבע אנושי וגם טבע אלוהי (העמדה ה[[דיופיזיטיות|דיופיזיטית]]), או שמא בעל טבע אחד בלבד, שהוא יחדיו גם אלוהי וגם אנושי (העמדה ה[[מונופיזיטיזם|מונופיזיטיות]]). מחלוקת זאת התבטאה לעתים קרובות באלימות ורדיפה. בשנת 451 הוקיעה [[ועידת כלקדון]] את העמדה המונופיזיטית ככפירה, אולם נשארו עדיין קיבוצים גדולים וחזקים של נוצרים מונופיזיטים, והמתח בין שני הזרמים נשאר גבוה. בשטח האימפריה הרומית המזרחית קיבוצים גדולים של מונופיזיטים היו במצרים, סוריה וארץ ישראל, בעוד בקונסטנטינופול ובבלקן שלטה הדעה הדיופיזיטית. הקיסר זנון, במטרה לפייס את שני הצדדים, פרסם את ה[[הנוטיקון]] (ביוונית: ἑνωτικόν henōtikón, ״פעולת איחוד״) - מסמך שאישר חלק ממסקנות ועדת כלקדון, אך עמעם במכוון את שאלת טבעו של ישו. ההנוטיקון לא פייס אף אחד מהצדדים, ולא רק זאת אלא שהוביל לפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית ([[הסכיזמה האכאית]]); פיצול זה נשאר בתוקפו בתקופת שלטונו של אנסטסיוס. בשטח האימפריה הרומית המזרחית היו קיבוצים גדולים של מונופיזיטים במצרים, סוריה וארץ ישראל, בעוד בקונסטנטינופול ובבלקן שלטה הדעה הדיופיזיטית. קרע זה בין שני חלקי האימפריה היה מוקד מתמיד של מתח ואי-נחת בתקופת שלטונו של אנסטסיוס. בשנותיו האחרונות החל אנסטסיוס לתמוך בגלוי במונופיזיטיות. כך, בשנת 512 הדיח אנסטסיוס את הפטריארך של כלקדון, והציב במקומו מונופיזיט מוצהר. כמו כן, בשנת 514 הכניס אנסטסיוס שינוי במזמור הטריסאגיוןה[[טריסאגיון]] (השילוש הקדוש), המביע תפיסה מונופיזיטית. גילויים אלו עוררו את חמת ההמון בבירה, ועלו קריאות הדורשות את הדחתו של אנסטסיוס. רק לאחר שהקיסר עצמו הופיע לפני העם ללא בגדי מלכות, והביע נכונות לפרוש מתפקידו, נרגעו הרוחות.