ריש לקיש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
←‏תולדות חייו: נקודות חסרות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 12:
במקורות אין פרטים אודות משפחתו, אך כפי הנראה מוצאו היה ממשפחת תלמידי חכמים,{{הערה|שכן הוא מוסר מאמר בשם אבותיו במלים: "כך מקובלני מאבותי", {{בבלי|שבת|קיט|ב}}.}} כנראה מ[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].{{הערה|השערה זו מקורה בכך שריש לקיש היה בצעירותו חברו של רבי יוחנן{{דרוש מקור}}, שהיה יליד ציפורי.}} מורו המרכזי היה רבי יוחנן, גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני, אך ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים ממנו בשם חכמים אחרים, כגון [[רבי חנינא בר חמא]], [[בר קפרא]], [[רבי ינאי]], [[רבי אושעיא]], ו[[רבי יהודה נשיאה]], היינו שהוא שמע תורה גם מפיהם.{{הערה|1=ראו {{בבלי|עירובין|סה|ב}} ובתוספות שם. וגם ב{{ירושלמי|סוטה|ח|ג}}: "רבי שמעון בן לקיש ... אמר יפה לימדני [[חנניה בן אחי רבי יהושע]]".}} בילדותו זכה עוד לראות את [[רבי יהודה הנשיא]], אם כי לא היה תלמידו{{הערה|1={{ירושלמי|ביצה|ה|ב}}.}}.
 
על פי המסופר בתלמוד הבבלי, לתקופה מסוימת מכר עצמו ללודיים. לפי דעה אחת אלו [[גלדיאטור]]ים (בלטינית: Ludus gladiatorius, מקום חינוך הגלדיאטורים){{דרוש מקור}}, לדעה אחרת, אלו בני ארץ [[לידיה|לוד]]{{דרוש מקור}}, ולדעת [[רש"י]] אוכלי אדם ([[קניבלים]]). מבנה גופו החסון עמד לו להינצל מסכנות גוף ונפש הכרוכות בכך.{{הערה|1=על שחרורו מן הלודיים, ראו {{בבלי|גיטין|מז|א}}.}} במשך תקופה היה גם מנהיג חבורת שודדים, אך לאחר שנפגש עם [[רבי יוחנן]], שהיה חברו מנוער (וכפי הנראה, בן גילו{{הערה|1=[[יצחק אייזיק הלוי]] בספרו "דורות ראשונים" כרך ה', גורס שריש לקיש היה צעיר מרבי יוחנן בעשר שנים, אך [[יואל שוורץ]], בספרו "מייסדי התלמוד" עמ' 131, טוען שהם היו בני אותו גיל.}}), [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], והיה לאמורא חשוב. רבי יוחנן אף השיא לו את אחותו לאשה, ולא נפרד ממנו עד סוף ימיו.{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}
 
ריש לקיש שקד בצורה בלתי רגילה על לימודיו בתורה, ומכאן מאמרו "לא נברא הירח אלא ללימוד"{{הערה|1={{בבלי|עירובין|סה|א}}.}}. במדרש מתואר שהוא היה יושב במערה ב[[טבריה]], והיה שם איש אחד שהיה מכין לו צפחת מים. כשנתייגע ריש לקיש מרוב הלימוד, היה נכנס ונוטל את הצפחת ושותה את מימיה.{{הערה|1={{מדרש רבה|קהלת|ג|יא}}.}} בשעת הגותו היה כה שקוע בלימוד, עד שסופר עליו שפעם באמצע הגותו בתורה יצא מחוץ ל[[תחום שבת]] בלי משים,{{הערה|1={{ירושלמי|ברכות|ה|א}}.}} ואף בעת חוליו, כשהיה שוכב על בטנו ופניו כלפי הקרקע, לא הפסיק ללמוד.{{הערה|1={{בבלי|זבחים|ה|א}} וברש"י שם.}} למחייתו עבד כשומר פרדסים.{{הערה|1={{בבלי|מועד קטן|יז|א}}.}}
שורה 22:
במקרה אחר דרש ריש לקיש: "נשיא שחטא - מלקין אותו בבית דין של שלושה" (ואין צורך בהרכב בית דין מורחב של 23 דיינים). הדבר הגיע לאזניו של [[רבי יהודה נשיאה]] ועורר את חמתו, וזה הוא שלח חיילים [[האימפריה הרומית|רומיים]] לתפוס את ריש לקיש, אך ריש לקיש הצליח לחמוק מהם ולהסתתר ב[[מגדלא]] וב[[כפר חיטיא]] הסמוכות ל[[טבריה]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת הוריות|הוריות]], פ"ג, ה"א.}}. לאחר התערבותו של רבי יוחנן, שאמר לנשיא כי ללא ריש לקיש הרי הוא כאדם המנסה למחוא כפיים ביד אחת, התפייס הנשיא. ריש לקיש נאות להיפגש עמו, וכשפגשו שאלו הנשיא: "מה ראית לומר הלכה זו ולפגוע בכבודי?", וריש לקיש השיב: "וכי בגלל פחד אמנע מללמד את תורת ה'?!"{{הערה|1={{ירושלמי|סנהדרין|ב|א}}.}}. סכסוך נוסף בין ריש לקיש ל[[רבי יהודה נשיאה]] אירע כאשר ריש לקיש יצא להגנת יוסי מעונאה אשר דרשותיו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[בית מעון]] פגעו גם הן בכבוד הנשיאות{{הערה|[[בראשית רבה]], סדר וישלח, פרשה פ'.}}.
 
למרות הידידות בינו לרבי יוחנן, לפי המסופר ב[[תלמוד]], ריש לקיש מת כתוצאה מקפידא שרבי יוחנן הקפיד עליו. רבי יוחנן לא יכול לשאת בצערו הגדול, והיה הולך וצווח, "בן לקיש, היכן אתה? בן לקיש, היכן אתה?" עד שנטרפה דעתו. בקשו עליו החכמים רחמים, ונפטר גם הוא.{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}
 
בנו הקטן אף הוא נודע בחריפותו עוד בהיותו ילד{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}, אך נראה שלא האריך ימים, שכן לא מצאנו אף אחד מבניו של ריש לקיש בין חכמי הדור הבא.