הבדלים בין גרסאות בדף "הספרייה הלאומית"

נוספו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור למשטרה
מ (הוספת קישור למשטרה)
בשנת פתיחתה של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], ב-[[1925]], נמסרו אוצרות בית הספרים לאוניברסיטה העברית ושמו הוסב רשמית ל'''"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי"'''. ב-[[15 באפריל]] [[1930]] נחנך בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ([[בית דוד וולפסון]]) בקמפוס האוניברסיטה העברית ב[[הר הצופים]]{{הערה|1=ימימה רוזנטל (עורכת), '''כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל''' תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 206}}.
 
בימי [[מלחמת העצמאות]], עם ניתוק הדרך אל [[הר הצופים]], נותק גם קמפוס האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית שבו, מהעיר ירושלים. חלק מאוצר הספרייה אז הושחת עקב פגעי המלחמה. האוניברסיטה העברית הוקמה מחדש בבניינים שונים בירושלים, ובין השאר במתחם [[קולג' טרה סנטה]] וספריית [[בית הכנסת ישורון]] ב[[רחביה]], שם היה משכנו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי לאחר המלחמה. עם חתימת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] עלו שיירות להר הצופים פעם בשבועיים. השיירות נועדו לחילוף של כוחות [[משטרה]] ששמרו על ההר המכותר והמבודד שנשאר בריבונות ישראלית. עם ירידת השיירות לירושלים הם הביאו איתם בין היתר את אוצרות בית הספרים הלאומי שנשארו בהר הצופים לירושלים. אפשר להניח שכמה ספרנים גויסו אז ל[[משטרת ישראל]]. מקור חשוב לשיקומה של הספרייה שימשו גם אוצרות הספרים, שהובאו לארץ מעזבונה של [[יהדות אירופה]] שנשמדה ב[[השואה|שואה]]. הספרים הגיעו בעיקר מאזור הכיבוש ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ב[[גרמניה]].
 
בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] הוחל בהקמתו של קמפוס חדש לאוניברסיטה העברית בגבעת-רם, ובשנת [[1960]] עברה הספרייה למשכנה הנוכחי שם (בניין [[ליידי דייוויס]]).
129

עריכות