ערכאות של גויים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
J-insights (שיחה | תרומות) |
J-insights (שיחה | תרומות) |
||
שורה 22:
שטרות חוב ושטרות מכירה שנכתבו בערכאות של גויים מותרים בתנאים הבאים: כשהכסף ניתן בפני העדים, כשהשטר נכתב בבית הדין עצמו בפני [[שופט]], וכשיעידו יהודים כי העדים החתומים בשטר והשופט שניהל את הדיון אינם ידועים בקבלת [[שוחד]]{{הערה|{{רמב"ם||מלוה ולווה|כז|א}}}}.
== ערכאות שבסוריא ==
בגמרא (מסכת סנהדרין כג ע"א) מוזכר המונח "ערכאות שבסוריא" כמוסד משפטי המותר על פי ההלכה. רש"י (שם, ד"ה בערכאות שבסוריא) ביאר שמדובר בדיינים יהודים "לא היו בקיאין בדין תורה" ומכאן שעל פחי ההלכה ניתן להקים ערכאות שיפוט של יהודים שלא ידונו על פי דין תורה.
בעקבות זאת פסק [[הרמ"א]] שרק במקום בו אין דיינים כשרים ניתן להקים מוסד שיפוטי על סמך תקדים ערכאות שבסוריא:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ, וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של גויים, ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר), אף על פי שאינם ראויים לדיינים. וכיוון שקיבלו עליהם בני העיר, אין אחר יכול לפוסלן.|מקור={{שולחן ערוך|חושן משפט|ח|א}}}}אולם, ה[[חזון אי"ש]] טען שמדובר דווקא בערכאות משפטיות שאינן דנות על פי חוקים קבועים אלא על פי שיקול דעתם של השופטים, אולם, אם נקבעו חוקים הדבר חמור ונכלל באיסור להתדיין לפני הדיוטות:▼
<br />
==בתי המשפט במדינת ישראל==
[[המשפט בישראל|בתי המשפט במדינת ישראל]], אינם דנים על פי חוקי התורה, לא בפסקי הדין ולא בבחירת הרכב השופטים. אבל מצד שני רוב רובם של השופטים הם יהודים והאחריות השיפוטית אינה של גויים, כך שעמדה בפני הפוסקים השאלה, האם ניתן להישפט במערכת המשפט במדינת ישראל.
אנשי המשפט העברי<ref>מנחם אלון, המשפט העברי (תשנ"ח) ג, עמ' 1606.</ref> טענו שאין איסור להתדיין בפניהם כיוון שמעמדם כשל "ערכאות שבסוריא"
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ, וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של גויים, ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר), אף על פי שאינם ראויים לדיינים. וכיוון שקיבלו עליהם בני העיר, אין אחר יכול לפוסלן.|מקור={{שולחן ערוך|חושן משפט|ח|א}}}}
▲אך רוב הפוסקים דחו עמדה זו, כגון [[חזון אי"ש]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואף על גב דליכא ביניהם דיין שידין על פי משפטי התורה ומוכרחים להימנות בעל שכל מוסרי האדם, אינם רשאים לקבל עליהם חוקי העמים או לחוקק חוקים. שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו, זהו בכלל פשרה ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים, הרי הם מחללים את התורה. ועל זה נאמר "אשר תשים לפניהם" - ולא לפני הדיוטות... ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל. ואם יסכימו בני העיר על זה, אין בהסכמתם ממש. ואם יכופו על זה. משפטם גזלנותא ומרימים יד בתורת משה.|מקור=חזון אי"ש הלכות סנהדרין טו, ד}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהודי דתי היודע על קיומו של משפט התורה ועל מציאותם של תלמידי חכמים יודעי דת ודין, ובכל זאת מעדיף להישפט לפני הדיוטות אלו, שמחמת אונסם כופרים בתורה, נחשב למחרף ומגדף ולמרים יד בתורת משה, ואיסורו חילול השם מדאורייתא...|מקור="המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות", תחומין א, עמ' 327}}אולם, לדעת רוב הפוסקים הציוניים איסור זה לא חל על התחום הפלילי, כפי שכתב הרב דוב ליאור:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ובמשפט הפלילי – שזהו התחום שבין האדם למדינה, כגון, אדם שעבר על המהירות המותרת, בנה שלא לפי חוקי הבניה, לא שילם מס הכנסה או עבר עבירה אחרת, ודאי שמותר לך לשפוט לפי חוקי המדינה כי למלכות יש חוקים אחרים ולצורך תיקון המדינה מותר, שהרי זוהי המהות של 'דינא דמלכותא – דינא'.|מקור=דבר חברון ג, עמ' קצט|אנגלית=}}
| |||