יעל אנוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ד"ר '''יעל אנוך''' (23 בפברואר 1938 - 16 בספטמבר 2018) הייתה חברת הסגל הבכיר הרא..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 5:
יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה ב[[אסן]] (Essen), צפון-[[גרמניה]], ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה [[חייט]] שתפר בגדים מ[[בד|בדים]] ומ[[עור|עורות]] בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום ז"ל (Jacques Blum), היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש [[יהדות דנמרק|הקהילה היהודית בדנמרק]].
 
אנוך גדלה ב[[דנמרק]]. הוריה שהיו במקור מ[[פולין]], הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת [[1938]] שללו הפולנים את [[חוק האזרחות הפולני|האזרחות הפולנית]] של ה[[יהודים]] שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה למעין-[[גטו]] בעיר זבונז'ין מעבר לגבול הפולני. בשנת [[1939]] השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של [[מלחת העולם השניההשנייה|המלחמה]]. בשנת [[1943]], במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק ל[[שבדיה]] באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשבדיה, למדה [[שבדית]], והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת [[1945]], לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.
 
בהיותה ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] היהודית בדנמרק הכירה את צבי (הרברט) אנוך שהיה המדריך שלה בתנועה, ומאוחר יותר, בשנת [[1956]], הם [[נישואים|נישאו]]. לאחר סיום [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] בדנמרק למדה אנוך הוראה, ובעלה צבי הכשיר עצמו להיות [[אגרונום]]. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים ב[[ישראל]], שאליה תיכננו לעלות בהתאם לחינוך ה[[ציונות|ציוני]] שקיבלו. בני הזוג עלו לארץ מדנמרק בשנת [[1963]].
שורה 30:
 
==תחומי מחקרה==
כחוקרת, פרסמה אנוך במהלך השנים מאמרים בנושאים שונים:
* תהליכי ההכשרה של [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בהתבסס על עבודת הדוקטור שכתבה, פרסמה אנוך 3 מאמרים (14,15,16). במאמר החשוב ביותר מבין השלושה שפרסמה בנושא זה, השתמשה בתיאוריה של "האדם השולי" (Marginal Man Theory) כדי להסביר תהליכי סוציאליזציה של העובדים הסוציאליים במהלך לימודיהם והכשרתם.
* אתניות בדנמרק. במאמר העוסק ביחס של הדנים למיעוטים שחיים בדנמרק, ניסתה אנוך להפריך את הדימוי העצמי הרווח בחברה הדנית כתרבות בעלת סובלנות למיעוטים. דימוי שהתבסס, בין היתר, על יחסם של הדנים ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנוך הראתה כי היחס למיעוטים החדשים שהיגרו לדנמרק במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] נגוע בדעות קדומות (17).
* [[הוראה מרחוק]]. בשורה של מחקרים שביצעה לבד, ועם עמיתה, זאב סוקר, השוותה אנוך בין קבוצות שונות של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בישראל, בהתייחס למשתנים שונים. כך למשל, בדקה את השימוש ב[[אינטרנט]], ו[[הוראה מקוונת]] בקרב קבוצות סטודנטים שונות (18). כמו כן, חקרה את השינוי שעובר התחום של "השכלת מבוגרים" לכיוון של השכלה המתמשכת על כל החיים (19).
* [[תיירות]] ו[[תרמילאות|טיולי תרמילאים]]. אנוך בדקה את התוכן של חבילות טיולים המוצעות לתיירים בשלוש חברות: [[בריטניה]], דנמרק וישראל, והשוותה בין ההדגשים השונים בכל אחת מן התרבויות (20). בפרסומים אחרים, שנכתבו עם עמיתתה רונית גרוסמן, הן חקרו מאפייני [[בלוג|בלוגים]] של ישראלים שטיילו ל[[הודו]], ואת האופן שבו הנחות תרבותיות לגבי [[מגדר]] ו[[גיל]] מעצבות את חוויית הטיול (21,22,23,24). כמו כן, הן השוו בין מאפייני שיח-הבלוגים שכותבים מטיילים ישראלים, לבין מאפייני שיח-הבלוגים של מטיילים דנים שנסעו לטיול בהודו (25,26).
 
==לאחר פרישתה==
לאחר פרישתה לגמלאות (בשנת 2006), תכננה אנוך לכתוב ספר מ[[פרספקטיבה]] אישית על חוויותיה כילדה יהודיה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומר ולראיין אנשים בני גילה שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה, והועברו לשבדיה ה[[מדינה נייטרלית|ניטראלית]], כדי להצילם. היא ראיינה נחקרים ואספה חומר, והיא השתתפה בכמה ימי עיון של חוקרי-שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב-יד מוגמר.
כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה, היא גם תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה?" של [[ליזי דורון]] ([[סופר|סופרת]] ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), שעוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבין בני [[הדור השני לשואה|הדור השני של ניצולי שואה]] (27,28).
 
==קישורים חיצוניים==