תסמונת פיץ יו קרטיס – הבדלי גרסאות

אבחון של תסמונת זו נחשב למאתגר עקב שכיחותה הנמוכה ועקב הידמות התסמינים לתסמיני מחלות בטניות שכיחות כמו [[דלקת התוספתן]] ו[[דלקת כיס המרה]] <ref>{{צ-מאמר|שם=Fitz-Hugh-Curtis syndrome: a diagnostic challenge|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29988637|כתב עת=Clinical Case Reports|שנת הוצאה=2018-07|עמ=1396–1397|כרך=6|doi=10.1002/ccr3.1553|מחבר=Wei Jia, Fiqry Fadhlillah}}</ref>. על מנת לזהות את האוגניזמים המעורבים בהתפתחות התסמונת יש לבצע בדיקה נרתיקית באמצעות ספוגית. בדיקת מחלות המין [[כלמידיה]] ו[[זיבה]] מהוות אינדיקטור עיקרי להימצאות התסמונת. כמו כן, בדרך כלל בדיקת אולטרסאונד בטן תהיה תקינה ובדיקות תפקודי הכבד בדרך כלל יהיו תקינות גם הן מכיוון שהזיהום אינו פוגם בתפקוד הכבד על אף הדלקת שנוצרת ברקמות המקיפות אותו. תוצאות בדיקת הדם [[די-דימר]] יהיו גבוהות מבדרך כלל אך בדיקות אחרות לתסחיף ריאתי יהיו תקינות. בנוסף, [[טופוגרפיה ממוחשבת|סי.טי]] של אזור הבטן עשוי להראות הגדלה מסוימת של הכבד, אך קל לפספס אותה בעת פיענוח הבדיקה. לעיתים רחוקות נדרשת בדיקת נוגדנים אך זו תשקל במידה ובדיקות אחרות אינן מזהות את התסמונת והחשד לקיומה גבוה. במקרים נדירים, הרופא המטפל עשוי להשתמש בבדיקת [[לפרוסקופיה]] לצורך אבחון התסמונת, ובדר"כ משתמשים באמצעי זה כאשר האבחנה אינה מתאפשרת בדרך אחרת. שימוש בלפרוסקופיה נחשב לדרך הבטוחה ביותר לאבחון התסמונת אך השימוש בפרוצדורה זו נעשה במקרים נדירים שכן המטרה היא לחשוף את התסמינים הבסיסיים של התסמונת ולא את תוצאותיה, כמו כן מדובר בבדיקה פולשנית ועל כן היא אינה מבוצעת ברוב המקרים<ref>{{צ-מאמר|שם=Fitz-Hugh–Curtis syndrome|קישור=https://doi.org/10.1007/s10397-010-0642-8|כתב עת=Gynecological Surgery|שנת הוצאה=2011-05-01|עמ=129–134|כרך=8|doi=10.1007/s10397-010-0642-8|מחבר=Ch. P. Theofanakis, A. V. Kyriakidis}}</ref>. בעת ביצוע הלפרוסקופיה עשויות להיחשף הידבקותהידבקויות "מיתרידמויות כינור"נבל שלבין הכבד לבין שכבת [[צפק|הקרוםהפריטונאום התוך בטניהפריאטלית]] לכבד, שהן למעשה אחד מהתסמינים.