קלוריק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הנמצים->הנמצאים - תיקון תקלדה בקליק |
מ ←היסטוריה מוקדמת: תיקון קישור, קישורים פנימיים, ניסוח |
||
שורה 8:
לפי התאוריה, הכמות של חומר זה קבועה ברחבי היקום, והוא זורם מגופים חמים לגופים קרים. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-18]], יש שהאמינו כי הקור הוא נוזל, "פריגוריק". [[פייר פרבו]] (Pierre Prévost) טען כי קור הוא פשוט העדר קלוריק.
מכיוון שחום היה חומר ממשי בתאוריית הקלוריק,
ניסוייו של [[ג'וזף בלק]] בחקר התכונות התרמיות של חומרים השפיעו גם הם על הצגת תאוריית הקלוריק. זולת תאוריית הקלוריק, התקיימה בשלהי המאה ה-18 תאוריה אחרת שיכלה להסביר את תופעת החום: [[התאוריה הקינטית של הגזים]]. שתי התאוריות נחשבו לשוות ערך באותה עת, אולם תאוריית הקלוריק הייתה החדשה מבין השתיים, כיוון שהשתמשה במספר רעיונות מהתאוריה האטומית, ויכלה להסביר גם [[בעירה]] וגם [[קלורימטריה]].
==הצלחות==
ניתן לנסח מספר הסברים מוצלחים, וכך אכן נעשה, תוך שימוש בהנחות תאוריית הקאלוריק. ניתן להבין מדוע כוס [[תה]] מתקררת בטמרפטורת החדר: הקלוריק דוחה את עצמו, ולכן זורם באיטיות מאזורים צפופי-קלוריק (ה[[מים]] החמים) לאזורים דלילים יותר (ה[[אוויר]] הקר יותר שבחדר). ניתן להסביר גם את תופעת ההתפשטות של אוויר חם: קלוריק נספג לתוך [[מולקולה|מולקולות]] האוויר, ומגדיל את [[נפח]]ן. אם ננסח עוד הסברים לגבי מה קורה לקלוריק בתהליך הספיגה הזה, ניתן להסביר את [[
[[סאדי קרנו]] פיתח את העקרון הבסיסי של [[מנוע קרנו]], שעדיין מהווה את הבסיס לתאוריית [[מנוע חום|מנוע החום]], בהתבסס על תאוריית הקלוריק בלבד.
שורה 20:
אולם, אחד האישושים החשובים ביותר של תאוריית הקלוריק היה התיקון התאורטי שביצע [[פייר סימון לפלס]] למשוואת הפולס של [[אייזק ניוטון]]. לפלס, שתמך בתאוריית הקלוריק, הוסיף לקבוע למשוואה של ניוטון, הידוע כיום בתור [[יחס קיבולי החום]] של גז.{{הערה|1=Pierre-Simon Laplace (1816). Sur la vitesse dus son dans l'air et dans l'eau. In ''Annales de Chimie et de Physique.''}} תוספת זו לא רק שתיקנה באופן משמעותי את התחזית התאורטית של [[מהירות הקול]], אלא גם המשיכה לספק תחזיות מדויקות יותר למשך כמעט מאה, כאשר מדידות של היחס הפכו למדויקות יותר.
חקר [[גביש]]ים ב[[פיזיקת מצב מוצק]] מודרנית משקף צל של תאוריית
==התפתחויות מאוחרות==
|