ספינת אוויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) ניסוח, קישורים פנימיים, הסרת ותוספת פרטים היסטוריים - על פי הויקי האנגלית ולמיטב הבנתי |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) מ ניסוח - תמציתי ומדויק יותר |
||
שורה 4:
'''ספינת אוויר''' היא [[כלי טיס]] ממונע בעל יכולת [[ניווט]]. ספינת האוויר מצליחה להתגבר על כח ה[[כבידה]] בשל [[צפיפות החומר|צפיפות]] נמוכה (וממילא משקל נמוך) של ה[[גז]] שבה, ביחס לצפיפות [[אטמוספירת כדור הארץ|האוויר]] הממלא [[נפח]] זהה ([[חוק ארכימדס]]). כלי טיס אחרים, לעומתה, נסמכים על [[כוח עילוי]] הפועל עליהם.
עד [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים של המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], בשל היותו החומר הקל ביותר ומחירו הזול. עם זאת, המימן הוא גז דליק ומסוכן. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], לאחר גילוי כמויות משמעותיות של הליום, שאינו דליק, תחת [[המישורים הגדולים]] בארצות הברית, החלו למלא בו ספינות אוויר.{{הערה|ההליום אמנם כבד כמעט פי אלפיים מן המימן, אך עדיין קל בערך פי 7 מן האוויר}} בתחילה שימש ההליום למטרה זו רק בארצות הברית, ומשנות השישים
בניגוד ל[[כדור פורח|כדורים פורחים]] שתנועתם בדרך כלל מכוונת על פי ה[[רוח]], ספינות האוויר מסוגלות לנווט את דרכן. בשני כלי הטיס ניתן לשלוט על התנועה האנכית, אך לא שליטה מושלמת כב[[מסוק]], ולכן במספר מקרים היו סיבוכים בנחיתה. את ספינת האוויר הקשיחה המציא המהנדס [[דוד שוורץ]] ב-[[1897]], ואב הטיפוס שלה נבנה על ידי הצבא הגרמני.
|