נסוג אחור – הבדלי גרסאות

'''נָסוֹג אָחוֹר''' היא תופעה בדקדוק העברי והארמי ב[[תנ"ך|מקרא]]{{הערה| המדקדקים הקדומים כינו את התופעה 'נסוג אחור', צירוף שמקורו במקרא: {{הדגשה|לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ|תהלים מד יט|תהלים מד יט}}. בקרב הבלשנים התופעה מכונה לעיתים קרובות  "נסיגה", "נסיגת הטעמה" או נסיגת טעם" (באנגלית: stress-retraction), מונח כללי המשמש לתיאור תופעות דומות גם בשפות אחרות.}} ובספרות העברית המאוחרת יותר. תופעה דקדוקית זו חלההחלה בצמדי מילים בעלי קשר הדדי הדוק.

הנסוג במקרהלאחור שהמילהמשמש השנייהלברר בצמדמקרים מוטעמתבצמדי בראשהמילים בהם המילה המאוחרת מקבלת את הטעמתה מקודמתה, הכלומר שה[[הטעמה]] שלמתבטאת המילהאך ורק במילה הראשונה,. עשויהסימול לסגתזה מההברהנועד האחרונהלמנוע שלאת המילהנסיגת ההטעמה שבמילה הראשונה מן ההברה האחרונה אל ההברה הקדם-אחרונה, (מ[[מלרע]] ל[[מלעיל]],) כדיכאשר למנועישנה סמיכות הטעמות.