טייס חלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
י. גרין (שיחה | תרומות)
עדכון וניסוח והסרת פסקה פחות רלוונטית, יש עוד מקום רב לשיפור
שורה 6:
הקריטריון לקבוע מי שהה בתחום החלל משתנה. ב[[ארצות הברית]], מי שטס בגובה של מעל 80 קילומטרים מעל האדמה, נחשב לאסטרונאוט, בעוד ה[[הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה|פדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה]] מחשיבה רק טיסה מעל לגובה של 100 קילומטרים.
 
נכון למרץל-4 בדצמבר 2019, הגיעו לחלל 568574 אנשים,{{הערה|שם=מיחלל|{{cite web|url=http://planet4589.org/space/astro/astro.html|title=List of space travelers|author=Jonathan McDowell|access-date=December 20, 2018}}}} בשהות מצטברת של 146 שנות אדם, זאת על פי ההגדרה המקילה של חיל האוויר האמריקאי, לפי ההגדרה המחמירה של ה-FAI{{הערה|שם=איפהחלל|{{cite journal|first=Jonathan | last=McDowell|year=2018 |journal=Acta
Astronautica |volume=151 |title='The edge of space: Revisiting the Karman Line'| page=668-677 |url=http://planet4589.org/space/papers/Edge.pdf}}}} רק 560565 אנשים שהו בחלל, מהם 557562 הגיעו למסלול הקפה יציב סביב כדור הארץ או אף מעבר לו (הקפה / נחיתה על הירח){{הערה|שם=סטט|[http://www.worldspaceflight.com/bios/stats.php סטטיסטיקה מצטברת של טיסות לחלל] אתר spaceflight.com}} ו-3 הגיעו לגובה החלל אך נשארו בגובה זה דקות ספורות בלבד בטרם נחתו .
 
רשימת האסטרונאוטים כוללת בעיקר את אזרחי ארצות הברית ורוסיה (ובעבר ברית המועצות), אך יש בה גם אזרחים מ-3841 מדינות רחבי העולם, ובהן גם ישראל. [[ולדימיר רמק]] שהיה אזרח [[צ'כוסלובקיה]] היה טייס החלל הראשון שאינו אזרח ארצות הברית או ברית המועצות ב-1978.
 
== שיאי שהייה בחלל (2019) ==
שורה 26:
שיגור אנשים ל[[חלל]] החל בתקופת [[המלחמה הקרה]] וסיבותיו היו מלחמת יוקרה בין המעצמות יותר מאשר צורך מדעי טהור. שיגור אנשים לחלל תרם בעיקר בפיתוח הטכנולוגיות הנלוות הדרושות למסע שכזה.
 
מאז משוגרים אנשים לחלל על מנת לבצע ניסויים [[ביולוגיה|ביולוגיים]] ו[[פיזיקה|פיזיקליים]] בתנאים של אפס [[כבידה]] (חוסר [[משקל (פיזיקה)|משקל]]) כמו גם חקר [[כדור הארץ]], ה[[אקלים]] והשפעות הסביבה של ה[[אדם]] ועוד מחקרים רבים התורמים רבות למדע. בארצות הברית השתמשו ב[[מעבורת חלל|מעבורות חלל]] רב-פעמיות ואחרי לא מעטשני אסונות ועלות גבוהה הוחלט לעצור את שיגור המעבורות. ב[[רוסיה]] משתמשים ב[[חללית|חלליות]] ה[[סויוז (חללית)|סויוז]] הישנותהותיקות והחד־פעמיות. בטיחות, יעילות ואמינות יחסית תורמת להמשך השימוש בהן עד היום. טייסי [[חלל]] [[אמריקאים]] החלו לטוס בהן מאז [[14 במרץ]] [[1995]] כאשר [[נורמן ת'אגארד]] נחשב לקוסמונאוטהיה האמריקאי הראשון שטס ל[[חלל]] ב[[סויוז (חללית)|סויוז]] וכך היום ממשיכים טייסי חלל אמריקאים להשתמש ב[[סויוז (חללית)|סויוז]] וטסים ל[[תחנת החלל הבינלאומית]] יחד עם קוסמונאוטים רוסים ואחרים.
 
שיגור אנשים לחלל היה תמיד תחום מסוכן, וגם היום אין ערבויות שאנשי צוות החלל ששוגרו יחזרו בשלום.
שורה 38:
נכון לשנת 2019, 18 טייסי חלל [[אסונות בחלל|נהרגו במהלך משימות בחלל]] (לפי הפירוט הזה: 1 בהתרסקות [[סויוז 1]] בשנת [[1967]], 3 כששסתום האוויר של [[סויוז 11]] נפתח בטרם עת בשנת [[1971]], 7 בהתפוצצות [[מעבורת החלל צ'לנג'ר]] בשנת [[1986]], 7 כאשר [[מעבורת החלל קולומביה]] התפרקה בכניסה ל[[אטמוספירה]] בשנת 2003), בהם הטייס הישראלי [[אילן רמון]]. בנוסף, עשרה נוספים נהרגו במהלך אימונים ב[[כדור הארץ]].
 
==אסטרונאוטיות==
==טייסות חלל==
ברית המועצות שגרה את האישה הראשונה והשנייה לחלל, הקוסמונאוטיות [[ולנטינה טרשקובה]] ב-1963 ו[[סבטלנה סאוויצקאייה]] ב-1982. האסטרונאוטיות האמריקיות [[סאלי רייד]] ב-1983 ו[[ג'ודית רזניק]] ב-1984 היו הנשים השלישית והרביעית בחלל.
==ראו גם==