טייס חלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון וניסוח והסרת פסקה פחות רלוונטית, יש עוד מקום רב לשיפור |
||
שורה 6:
הקריטריון לקבוע מי שהה בתחום החלל משתנה. ב[[ארצות הברית]], מי שטס בגובה של מעל 80 קילומטרים מעל האדמה, נחשב לאסטרונאוט, בעוד ה[[הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה|פדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה]] מחשיבה רק טיסה מעל לגובה של 100 קילומטרים.
נכון
Astronautica |volume=151 |title='The edge of space: Revisiting the Karman Line'| page=668-677 |url=http://planet4589.org/space/papers/Edge.pdf}}}} רק
רשימת האסטרונאוטים כוללת בעיקר את אזרחי ארצות הברית ורוסיה (ובעבר ברית המועצות), אך יש בה גם אזרחים מ-
== שיאי שהייה בחלל (2019) ==
שורה 26:
שיגור אנשים ל[[חלל]] החל בתקופת [[המלחמה הקרה]] וסיבותיו היו מלחמת יוקרה בין המעצמות יותר מאשר צורך מדעי טהור. שיגור אנשים לחלל תרם בעיקר בפיתוח הטכנולוגיות הנלוות הדרושות למסע שכזה.
מאז משוגרים אנשים לחלל על מנת לבצע ניסויים [[ביולוגיה|ביולוגיים]] ו[[פיזיקה|פיזיקליים]] בתנאים של אפס [[כבידה]] (חוסר [[משקל (פיזיקה)|משקל]]) כמו גם חקר [[כדור הארץ]], ה[[אקלים]] והשפעות הסביבה של ה[[אדם]] ועוד מחקרים רבים התורמים רבות למדע. בארצות הברית השתמשו ב[[מעבורת חלל|מעבורות חלל]] רב-פעמיות ואחרי
שיגור אנשים לחלל היה תמיד תחום מסוכן, וגם היום אין ערבויות שאנשי צוות החלל ששוגרו יחזרו בשלום.
שורה 38:
נכון לשנת 2019, 18 טייסי חלל [[אסונות בחלל|נהרגו במהלך משימות בחלל]] (לפי הפירוט הזה: 1 בהתרסקות [[סויוז 1]] בשנת [[1967]], 3 כששסתום האוויר של [[סויוז 11]] נפתח בטרם עת בשנת [[1971]], 7 בהתפוצצות [[מעבורת החלל צ'לנג'ר]] בשנת [[1986]], 7 כאשר [[מעבורת החלל קולומביה]] התפרקה בכניסה ל[[אטמוספירה]] בשנת 2003), בהם הטייס הישראלי [[אילן רמון]]. בנוסף, עשרה נוספים נהרגו במהלך אימונים ב[[כדור הארץ]].
==אסטרונאוטיות==
ברית המועצות שגרה את האישה הראשונה והשנייה לחלל, הקוסמונאוטיות [[ולנטינה טרשקובה]] ב-1963 ו[[סבטלנה סאוויצקאייה]] ב-1982. האסטרונאוטיות האמריקיות [[סאלי רייד]] ב-1983 ו[[ג'ודית רזניק]] ב-1984 היו הנשים השלישית והרביעית בחלל.
==ראו גם==
|