כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 18:
* [[יונקים|חיות]]: חיות טהורות, המותרות באכילה, הן חיות בעלות [[מכפילי פרסה|פרסה שסועה]] שהן גם [[מעלי גירה|מעלות גרה]]. חיה שלה רק אחד משני סימנים אלו איננה כשרה לאכילה, כגון [[גמל]] שהוא מעלה גרה אבל לא מפריס פרסה, וה[[חזיר הבית|חזיר]] שהוא מפריס פרסה, אבל אינו מעלה גרה. חיות נוספות חסרות את שני הסימנים ואינן כשרות.
 
* [[דגיםדג]]ים: מותרים באכילה רק דגים בעלי [[סנפיר]] ו[[קשקש]]ת. [[חז"ל]] קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר"{{הערה|[[מסכת נידה]], דף נ"א, ב'.}}. ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.
* [[עופות]]: בתורה ניתנה רשימה של [[עופות טמאים|עופות אסורים באכילה]], וכל היתר הותרו. במשך הדורות נשכח זיהויים של חלק מהעופות האסורים והתעוררו ספקות לגבי עופות שונים. בשל הבלבול ניתנו בספרות ההלכה סימנים שונים לזיהוי עופות טהורים, כך למשל נמסר כי [[עופות דורסים]] אסורים כולם, וכן סימנים נוספים. בסופו של דבר נקבע בהלכה כי כל עוף שאין מסורת רצופה על אכילתו אסור באכילה.
* כל בעלי החיים השורצים על הארץ, למעט סוגים מסוימים של [[ארבה]], אינם כשרים לאכילה. חז"ל דרשו מכך שאיסורים אלה אינם חלים על [[פגית|פגיות]] ו[[תולעים]] השורצות בתוך הפרי או הגבינה ולא על הארץ, או שאינן ניתנות לצפייה באופן טבעי (קרי, ב[[תאורה]] טבעית וללא [[:קטגוריה:מכשירים אופטיים|מכשור אופטי]]){{הערה|שם=כסלו-2012|פרופסור [[מרדכי כסלו]], [http://www.youtube.com/watch?v=hbbZW4v8mKM '''האם אבותינו אכלו תולעים? -- התייחסות ההלכה לחרקים במזון'''], [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2012}}. עקב אי כשרות החרקים והרמשים למיניהם, יש לבדוק את כל הירקות והפירות, וכן [[קמח]] ו[[קטניות]], ולוודא את ניקיונם, או להשתמש בירקות שגידולם נעשה בשיטות המונעות מחרקים להגיע אליהם ("[[ירקות ללא חרקים]]").