הסגר על רצועת עזה – הבדלי גרסאות

ב-[[24 בינואר]] [[2008]], [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]] פרסמה הצהרה המגנה את ישראל, קוראת להסיר את המצור על רצועת עזה, לאפשר המשך אספקת מזון, דלק ותרופות, ולפתוח מחדש את מעברי הגבול{{הערה|[http://www.unhchr.ch/huricane/huricane.nsf/view01/7A7B2B76C0F3C3F6C12573DA00529096?opendocument SIXTH SPECIAL SESSION OF HUMAN RIGHTS COUNCIL CONCLUDES WITH CALL ON ISRAEL TO END SIEGE IMPOSED ON OCCUPIED GAZA STRIP]|שמאל=כן}}. לדברי ה[[ג'רוזלם פוסט]], זאת הייתה הפעם ה-15 בתוך פחות משנתיים שהמועצה גינתה את ישראל בהקשר של זכויות האדם ב"שטחים הפלסטיניים". ישיבות המועצה מוחרמות על ידי ישראל וארצות הברית.

כמו כן, אוסרת ישראל על פלסטינים המוגדרים על ידה כ"תושבי רצועת עזה" להימצא בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. הגדרה זו חלה גם על פלסטינים המתגוררים במשך שנים בגדה, אולם ברישומים הישראליים כתובתם רשומה עדיין ברצועה, עקב מדיניות ישראל שלא לעדכן את העתק מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבידיה, מאז שנת 2000{{הערה|Dan Izenberg, [http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=172917 New law could deport thousands of West Bank Palestinians], The Jerusalem Post, 12.4.10|שמאל=כן}}. כך, מונעת ישראל חזרת פלסטינים לביתם בגדה, לרבות דרך ירדן, אם כתובתם רשומה ברצועת עזה; ואף מגרשת לרצועה, באופן אקטיבי ויזום, פלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון, אם כתובתם רשומה ברצועה. כאמור, ישראל אינה מתירה עוד למי שגורש לרצועה לצאת ממנה{{הערה|[[Rights groups petition against West Bank deportation policy]], The Jerusalem Post, 05/30/2010}}.

אישים וגופים שונים, הציעו לישראל לפתור את הסתירה בין הסכנה הביטחונית למצוקה ההומניטרית, או בין שני אינטרסים ישראליים מנוגדים: מחד, רצונה של ישראל להשתחרר מכל אחריות או זיקה לרצועת עזה, ומאידך הסכנה הביטחונית המכריחה את ישראל לשמור על שליטה חיצונית הרמטית על גבולות הרצועה. הצעות שונות שהועלו, מתמקדות ביוזמות תעבורה ספציפיות, דוגמת שדה תעופה או נמל ים מבוקר ביטחונית בידי ישראל.