מנחם הופנונג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shalom11111 (שיחה | תרומות) מ תיקון שגיאת כתיב |
|||
שורה 20:
פרופ' הופנונג כיהן כיושב ראש הנהלת "[[בצלם]]" (1997-1996).
כיהן בוועדה לחקר מימון פעילות פוליטית בישראל בראשות השופט [[דב לוין (שופט)|דב לוין]], שהוקמה לאחר התפוצצות פרשת עמותות ברק בשנת 2000.
ב-2013 התמנה מנחם הופנונג לנשיא [[האגודה ללימודי ישראל]] וכיהן בתפקיד זה עד 2015.
שורה 32:
מנחם הופנונג עוסק במחקריו בשלושה נושאים עיקריים: המתח שבין מערכות החקיקה והשפיטה לבין שיקולי מדיניות המעוגנים בנימוקי ביטחון המדינה; שאלת הביקורת השיפוטית מצד שופטים נבחרים על פעולות חקיקה וביצוע של פוליטיקאים נבחרים; ו[[מימון מפלגות]] ו[[הבחירות לכנסת|מערכות בחירות]]; מחקרו הנוכחי עוסק בשאלת המחיר שמשלמת מדינת ישראל עבור שימוש נרחב ב"סייענים" - משתפי פעולה ערבים במדינות ערב ובפרט ב[[השטחים|שטחים שנכבשו]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967. הסייענים שנחשפו משוקמים עם בני משפחותיהם ביישובים בתוך מדינת ישראל.
הופנונג ערך מחקר בו בדק מהו המחיר שמשלמת החברה הישראלית עבור שיקומם של משתפי הפעולה. המחקר מבוסס על מידע גלוי שנאסף מכאלף ושלוש מאות תיקים משפטיים, מתוכן כ-750 עתירות ל[[בג"ץ]], בהם [[פלסטינים]] הגישו עתירות בדרישה להעניק להם מעמד של [[סייען|סייענים]] או מאויימים (אנשים שנמלטו לישראל ומבקשים היתר שהיה בשל המצאם בסכנת חיים שמקורה בחשד או בשמועה אודות היותם משתפי פעולה עם ישראל). בישראל יושבו מאז [[הסכם אוסלו]] בין 4000 ל-6000 בתי אב של סייענים. חבילת הסיוע לכל סייען נעה בין 2 ל-5 מיליון שקל וכוללת סיוע בדיור, שיקום, חינוך לילדים והוצאות המנגנון. הם נקלטו בעיקר ביישובים חלשים, ב[[עיר מעורבת|ערים מעורבות]] או בישובי [[פריפריה]].
{{הערה|[http://minervaextremelaw.haifa.ac.il/images/Hofnung-sayanim-article20price-of-info-minerva.pdf מחיר המידע: קליטה ושיקום של סייעני מערכת הביטחון בערי ישראל], כתב העת [[משפט וממשל]] (טרם פורסם) כרך י"ח.}}
| |||