צבוע נקוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
הצבוע הנקוד נפוץ בעיקר ב[[מדבר]]יות, [[סוואנה|סוואנות]], [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבות]] ואזורים [[הר]]ריים ב[[אפריקה]]. הוא פחות נפוץ באזורים מיוערים ובמדבר מאשר קרוביו, ה[[צבוע מפוספס|צבוע המפוספס]] והצבוע החום. הצבועים הנקודים אינם מתגוררים כלל בשטחי יער טרופי ויערות גשם. ריכוזם הגבוה נמצא ב[[אתיופיה]] ובדרום אפריקה. לפי ממצאים [[ארכאוזואולוגיה|ארכאוזואולוגיים]] שהתגלו במערות רבות, היה הצבוע הנקוד מצוי גם ב[[אירופה]] (מתת-המין [[צבוע מערות]] שחי באקלימי קרח) וב[[ארץ ישראל]] בתקופת ה[[פליסטוקן]], וככל הנראה נכחד מארץ ישראל לפני יותר מ-10,000 שנה{{הערה|Dayan, T. (1994). [http://www.tau.ac.il/lifesci/zoology/members/dayan_files/articles/Carnivore_diversity.pdf Carnivore diversity in the Late Quaternary of Israel]. Quaternary Research, 41(3), 343-349.}}.
 
הצבועים הנקודים חיים בלהקה ולרוב מגינים על שטחיהם ביחד. גודל ה[[טריטוריה (בעלי חיים)|טריטוריה]] משתנה, ונע בין 40 קמ"ר אצל להקות קטנות יותר, לבין 1,000 קמ"ר אצל להקות גדולות. הם אומנם בעלי חיים טריטוריאליים, אבל מרבים לערוך מסעי ציד ארוכים אל עדרי הפרסתנים הקרובים ביותר, כדי להשיג מזון. שיטה זו תוארה כ"יוֹמְמוּת". היא מאפשרת לצבועים לחיות בצפיפות גבוהה יותר מזו שהטריטוריה של הלהקה שלהם מסוגלת לתמוך בה. הםהצבועים מסמנים את הטריטוריה בקולות, ובסימני ריח שמופרשים מהבלוטות שנמצאות באחוריהם וברגליהם. בנוסף, הצבועיםהם בדרך כלל מטילים את גלליהם במרחק של לפחות 20 מטרים מהמאורה, במעין "שירותים שיתופיים" שממלאים אף הם תפקיד בסימון הטריטוריה.
 
==מבנה פיזי==