רמב"ם – הבדלי גרסאות

| שם בשפת המקור = רבי משה בן מימון, موسى بن ميمون

רבי '''משה בן מימוּן'''{{הערה|מיימוּן, מערבית([[ערבית]]: ميمون,موسى Maymun,بن "ברميمون; מזל".[[1138]] ראו– גם[[13 בבדצמבר]] [https://web.archive.org/web/20110508154118/http://www.amit4u.net/newsarticle/10683,1305,15802.aspx אתר יהדות תוניסיה[1204]]. יש המסבירים כך את כינויו הנפוץ של הרמב"ם בספרות הראשונים '''הר"מ במז"ל''' - הרב משה בן מיימון זכרונו לברכה, שנכתב בצורה זו ולא כרגיל '''הרמב"ם ז"ל''', כדי להזכיר את מובנו של השם.{{דרוש מקור|סיבה=מאיפה ההמצאה הזאת? אני לא מכיר שום דבר הנוגע לכך, ובכל אופן לא אמחק זאת מיד. מי שחושב שיש לדברים האלה בסיס - נא לציין אותו.}}}} (נולד: [[ד'תתצ"ח]], [[1138]]{{הערה|ויש אומרים [[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]], [[1135]]. ראו [[#לידתו|להלן]] ובדברי שילת שם.}}, נפטר:– [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]], [[13 בדצמבר]] [[1204]]; מכונה גם ב[[ראשי תיבות]] '''רמב"ם''', ב[[ערבית]] מוכר כ'''מוסא בן מימון''' או כ'''אבן עבד אללה''', ובלשונות אירופה כ'''מיימונידס''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בכל הדורות, מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] ב[[ימי הביניים]], [[איש אשכולות]], [[מדען]], [[רופא]], [[חוקר]] ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ב[[יהדות]]. עליו נאמר "מ[[משה]] עד {{מונחון|משה|הרמב"ם}} לא קם כמשה"{{הערה|לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[יצחק אבן לטיף]] (נפטר בערך [[ה'נ']]) בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א)}} והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה [[רציונליזם|רציונליסטית]] מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית.

את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]]{{הערה|מיימוּן, מערבית: ميمون, Maymun, "בר מזל"}}, שהשפיע רבות על הגותו, ומכתבי מורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. למרות הערצתו לרבותיו לא נמנע לימים מלחלוק עליהם בהלכה אף בחריפות{{הערה|1=ראו [[s:רמב"ם הלכות שחיטה יא#הלכה י|הלכות שחיטה, יא י]], [[s:רמב"ם הלכות אישות ה#הלכה טו|הלכות אישות, ה טו]], [[S:רמב"ם הלכות טוען ונטען ג#הלכה ב|הלכות טוען ונטען, ג ב]], ו[[s:רמב"ם הלכות זכייה ומתנה ג#הלכה ח|הלכות זכייה ומתנה, ג ח]]}}. כן למד את כתבי [[רב שמואל בן חפני גאון]], שהשפיע עליו בשיטתו{{הערה|[[יהודה צבי שטמפפר]], "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", [[אביעזר רביצקי]] (עורך), '''הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], תשס"ט עמ' 199-210}}.