מחשב קוונטי – הבדלי גרסאות

'''מחשב קוונטי''' הוא מכונה ה[[עיבוד נתונים|מעבדת נתונים]] תוך שימוש ישיר בתכונות של [[מכניקת הקוונטים]] כגון [[סופרפוזיציה קוונטית]] ו[[שזירה קוונטית]]. מחשב קוונטי שונה מ[[מחשב]] רגיל, בכך שהוא משתמש ב[[קיוביט]] (ביט קוונטי) במקום [[סיבית|ביט]] כיחידת המידע הבסיסית, והפעולות הבסיסיות שניתן לבצע על קיוביטים שונות מ[[שער לוגי|השערים הלוגיים]] העומדים בבסיסו של מחשב קלאסי. ישנן בעיות שמחשב קוונטי מסוגל לפתור ביעילות גבוהה יותר מאשר האלגוריתם המיטבי האפשרי עבור מחשב קלאסי רגיל, אולם מבחינה [[חישוביות|חישובית]] הכרעתית הם שקולים, וכל בעיה שניתן לפתור (כלומר, [[כריעות|להכריע]] או [[כריעות למחצה|להכריע חלקית]]) באמצעות מחשב קוונטי ניתן לפתור גם באמצעות מחשב קלאסי, גם אם יידרש לשם כך זמן ארוך בהרבה.

 

המחקר התאורטי בתחום המחשוב הקוונטי החל בשנות השבעים של המאה ה-20 ומהווה מוקד עניין הן ב[[אקדמיה]] והן בגופי ממשל וצבא ברחבי העולם, בזכות ההבטחות לשיפור משמעותי בביצועים של חישובים שונים. נבנו מספר דגמים שמימשו מחשבים קוונטיים בני קיוביטים בודדים לפרקי זמן קצרים, ובשנת [[2011]] נעשה שימוש במחשב קוונטי על מנת [[פירוק מספר שלם לגורמים|לפרק לגורמים]] את המספר 143 בעזרת [[אלגוריתם שור]]; המספר הגדול ביותר שפורק אי-פעם לגורמים באמצעות מחשב קוונטי הוא 56153. עם זאת, הטכנולוגיה הקיימת היום עדיין אינה מאפשרת בניית מחשב קוונטי בקנה מידה סביר.