חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

במאמץ גדול הצליח נחמיה לבצר מחדש את העיר, תוך התמודדות עם [[סנבלט|בני עמים אחרים]] תושבי האזור שהתנגדו לבנייה. האילוצים, וכן קוטנה של האוכלוסייה היהודית ששבה לירושלים, תרמו כנראה לבצר את הגבעה המזרחית בלבד, ובכך החזיר את ירושלים לגודלה הראשוני מראשית תקופת בית ראשון.{{הערה|1=הטענה כי נחמיה הקיף גם את הגבעה המערבית אינה מקובלת עוד, ראו: [[מגן ברושי]], "מניין תושביה של ירושלים הקדומה", '''בין חרמון לסיני - יד לאמנון''', ירושלים תשל"ז, עמ' 74-65.}} לא נשארו כמעט שרידים מחומה זו, למעט קטע קטן בחלק העליון של עיר דוד,{{הערה|1=ראו: על חפירות [[קתלין קניון]], אצל: {{קתדרה|יורם צפריר|חומות ירושלים בימי נחמיה|4.7|4, יולי 1977, עמ' 40}}.}} אולם יש החולקים על זיהוי זה.

בחלוף השנים הלכה אוכלוסייתה של ירושלים וגדלה, והעיר התפשטה שוב אל מחוץ לחומות אל הגבעהלגבעה המערבית. שוב הייתה בירושלים "העיר העתיקה" על הגבעה המזרחית, ו[[פרוור]] חדש על הגבעה המערבית, שעמד מפורז ללא חומות. ב[[המאה השנייה לפנה"ס|מאה השנייה לפנה"ס]], עם גירוש ה[[יוון העתיקה|יוונים]] מירושלים וכינון [[ממלכת החשמונאים]], הוקף הפרוור בחומה, כך שהעיר חזרה שוב לגודלה המלא בתוך חומות, כבשלהי ימי בית ראשון. חומה זו עברה כמעט במדויק על תוואיבתוואי החומה שבנה המלך חזקיהו סביב הר ציון, תוך ניצול שרידים של החומה הקדומה, והגנה על אותן נקודות חולשה טופוגרפיות, שלא השתנו עם השנים.

מקובל לייחס את בניית החומה והשלמתה ל[[יונתן הוופסי|יונתן]] וול[[שמעון התרסי|שמעון]], מנהיגי החשמונאים, אחיו של [[יהודה המכבי]],{{הערה|1=[[מיכאל אבי-יונה]], "הארכאולוגיה והטופוגרפיה של ירושלים בימי הבית השני", '''ספר ירושלים''' תשט"ז, עמ' 311-306}} וזאת על פי אזכורים ב[[ספר מקבים]], כמו: {{הדגשה|וישב יונתן בירושלים... ויחל לבנות ולחדש את העיר, ויאמר לעושי המלאכה לבנות החומות|מקבים א, י, י}}, או: {{הדגשה|וימהר (שמעון) לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב|שם, יג, י}}. כן נראה ש[[יוחנן הורקנוס הראשון]] בנו של שמעון, המשיך במלאכה, וזאת על פי הפסוק: {{הדגשה|ויתר דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה, ובניין החומות אשר בנה ומעשיו, הנה הם כתובים על ספר דברי ימי כהונתו הגדולה, למן אשר היה [[כהן גדול]] אחרי אביו|שם טז, כג-כד}}. חלקים מהחומה הראשונה התגלו סביב הר ציון,{{הערה|{{הידען|שירות הידען|נחשפה בהר ציון: החומה הדרומית של ירושלים מימי בית חשמונאי|south-wall-of-jerusalem-in-the-hashmonaim-era-0409083|4 בספטמבר 2008}}}} לאורך חומת ימינו ליד [[שער יפו]],{{הערה|1=ראו: [[מגן ברושי]], "חפירות חדשות לאורך חומות ירושלים", '''[[קדמוניות]]''', ט' תשל"ו, עמ' 76-75.}} וכן ב[[קארדו]], שבו התגלו שרידי שער, אשר מזוהים כ"שער גינת" המופיע בכתבי יוסף (תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ה', פרק ד', ב).{{הערה|1=דן בהט, '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 39, וכן מפה בעמ' 32}} ב[[מגדל דוד]] ובסביבותיו התגלו שיפוצים ושיפורים שביצע [[הורדוס]] בחומה הראשונה, כמו חיזוק החומה ועיבויה וכן בניית שלושה מגדלי ענק. ממצאים אלה מלמדים על חוסנה של החומה, כמתואר אצל יוסף בן מתתיהו:

{{ציטוט|תוכן="החומה הישנה ביותר שבין שלוש החומות היתה בלתי ניתנת להיכבש, הן מחמת העמקים שסובבוה מכל צד, והן מחמת ההר שעליו היתה בנויה. אבל מלבד יתרון מיקומה היתה גם בנויה בחוסן, שכן דוד ושלמה והמלכים המולכים אחריהם היו עוסקים בעבודה בשמחה"{{הערה|1=יוסף טעה כאשר תארךתיארך את החומה הראשונה לימי דוד ו[[שלמה]]}}|מקור=יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ה', פרק ד', ב}}