ישיבת מעלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YAyaUNun (שיחה | תרומות)
←‏היסטוריה: הוספתי את זהות הרבנים שהקימו את הישיבה: הרבנים קריגר ובר אלי, שפועלם נשכח משום מה, אף שהם למעשה היו הרוח החיה שמאחורי הישיבה.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
השמטת מילה מיותרת
שורה 33:
בשנת 1974 החליטה הממשלה על הקמת ישיבת הסדר נוספת. באוגוסט 1974 החליטה ועדה של משרד הדתות שהישיבה תוקם במעלות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|ראש מועצת מעלות: ניאבק בהחלטה לבטל הקמת ישיבת הסדר בעיירה|1975/01/02|00711}}}}, בעקבות [[הפיגוע במעלות]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|תובעים לממש הבטחה ל"ישיבת הסדר" במעלות|1974/12/25|00704}}}}, והתלמידים ישלבו בנוסף ללימוד התורה גם גרעין שיחזק את העיירה. בינואר 1975, לאחר שהבטחת שר הדתות, [[יצחק רפאל]], להקים ישיבת הסדר בקרית שמואל העלתה חשש שישיבה זאת תבוא על חשבון הישיבה המובטחת במעלות, הבטיח שר הדתות להעניק 100,000 ל"י לצורך הקמת הישיבה במעלות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|ישיבת הסדר תוקם במעלות|1975/01/07|01107}}}}. בתחילת מרץ 1975 החליטה ועדת החינוך של הכנסת שהישיבה תוקם במעלות, על פי הצעתו של חבר הכנסת [[יוסי שריד]]{{הערה|{{דבר||ישיבת הסדר תוקם במעלות ולא בחיפה|1975/03/07|00811}}}}.
 
הישיבה הוקמה תחת [[מרכז ישיבות בני עקיבא]] באמצעות הרבנים: בן ציון קריגר, מרדכי בר אלי זצ"ל ומנחם גרינשפן [[הרב בן ציון קריגר]]. הישיבה קיבלה חיזוק גדול מראשי [[ישיבת כפר הרא"ה]] הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[אברהם צוקרמן]], בנוסף להם תמך בהקמת הישיבה הרב [[אריה בינה]] שאף שלח אליה קבוצה גדולה של תלמידים מ[[ישיבת נתיב מאיר]] שעמד בראשה. בנוסף לשתי קבוצות אלו הגיעה גם קבוצה גדולה מ[[ישיבת נחלים]] ומ[[ישיבת בני עקיבא נתניה]]. בראשות הישיבה עמד בתחילה הרב מנחם גרינשפן{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|"במעלות יש דירות פנויות - אך לא לחיילי הישיבה"|1976/01/19|01616}}}}, ולאחר מכן הרב [[שמואל דיקמן]] שמונה באפריל 1977 ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[חיפה]].
 
בשנת [[ה'תשל"ט]] התמנה לראשות הישיבה הרב חיים אליעזר מילר מ[[קריית מוצקין]]. אחד הר"מים שלימד באותה תקופה בישיבה, הוא הרב [[ברוך גיגי]], לימים ראש ישיבת [[הר עציון]].