ישיבת מעלות – הבדלי גרסאות

בשנת 1974 החליטה הממשלה על הקמת ישיבת הסדר נוספת. באוגוסט 1974 החליטה ועדה של משרד הדתות שהישיבה תוקם במעלות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|ראש מועצת מעלות: ניאבק בהחלטה לבטל הקמת ישיבת הסדר בעיירה|1975/01/02|00711}}}}, כדי לחזק את המקום בעקבות [[הפיגוע במעלות]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|תובעים לממש הבטחה ל"ישיבת הסדר" במעלות|1974/12/25|00704}}}}, והתלמידים ישלבו בנוסף ללימוד התורה גם גרעין שיחזק את העיירה. בינואר 1975, לאחר שהבטחת שר הדתות, [[יצחק רפאל]], להקים ישיבת הסדר בקרית שמואל העלתה חשש שישיבה זאת תבוא על חשבון הישיבה המובטחת במעלות, הבטיח שר הדתות להעניק 100,000 ל"י לצורך הקמת הישיבה במעלות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|ישיבת הסדר תוקם במעלות|1975/01/07|01107}}}}. בתחילת מרץ 1975 החליטה ועדת החינוך של הכנסת שהישיבהשתוקם תוקםישיבה במעלות ולא בקריית שמואל, על פי הצעתו של חבר הכנסת [[יוסי שריד]]{{הערה|{{דבר||ישיבת הסדר תוקם במעלות ולא בחיפה|1975/03/07|00811}}}}.

הישיבה הוקמה תחת [[מרכז ישיבות בני עקיבא]] באמצעותבעזרת הרבנים:תלמידים בן ציון קריגר, מרדכי בר אלי ומנחם גרינשפן. הישיבה קיבלה חיזוק גדול מראשימישיבות [[ישיבת כפר הרא"ה]]|כפר הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[אברהם צוקרמןהרא"ה]], בנוסף להם תמך בהקמת הישיבה הרב [[אריה בינה]] שאף שלח אליה קבוצה גדולה של תלמידים מ[[ישיבת נתיב מאיר]]|נתיב שעמד בראשה. בנוסף לשתי קבוצות אלו הגיעה גם קבוצה גדולה מ[[ישיבת נחליםמאיר]] ומ[[ישיבת בני עקיבא נתניה]]ועוד. בראשות הישיבה עמד בתחילה הרב מנחם גרינשפן{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|"במעלות יש דירות פנויות - אך לא לחיילי הישיבה"|1976/01/19|01616}}}}, ולאחר מכן הרב [[שמואל דיקמן]], שמונה באפריל 1977 ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[חיפה]].

בשנת [[ה'תשל"ט]] התמנה לראשות הישיבה הרב חיים אליעזר מילר מ[[קריית מוצקין]]. אחד הר"מים שלימד באותה תקופה לימד בישיבה, הואבין היתר הרב [[ברוך גיגי]], לימים ראש ישיבת [[הר עציון]].

בשנת 2014 הוענק לישיבה ולרב ויצמן [[פרס היצירה התורנית ע"ש הרצי"ה]].{{הערה|{{ערוץ7|ניר הר זהב|פרס היצירה התורנית- לרב וייצמן ולישיבת מעלות|279793|10 ביולי 2014}};{{ש}}[http://yesmalot.co.il/tmpprasharav.asp "פרס היצירה התורנית" לישיבת מעלות ולראש הישיבה], באתר של ישיבת מעלות}}.