ערביי ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ערביי מזרח ירושלים: לא שייכים לנושא הערך, לכן אין מקום לפירוט פה.. |
|||
שורה 132:
בעקבות פעילותו של שָׁאדי חלוּל, נוצרי ארמי, נוצרים בישראל יכולים לרשום מוצא ארמי (במקום לאום ערבי) תחת סעיף הלאום במסמכי [[מרשם האוכלוסין|מרשם אוכלוסין]]{{הערה|שם=אלעד|{{השילוח|אלעד נחשון|"הציבור הערבי במדינת ישראל: חזון לעתיד"|הציבור-הערבי-במדינת-ישראל-חזון-לעתיד|15, יוני 2019}}}}.
===ערביי מזרח ירושלים===▼
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], והחלת החוק הישראלי על [[מזרח ירושלים]], הוענק לכ-70,000 ערבים במזרח העיר שהיו בה בעת [[מפקד אוכלוסין]] שהתקיים ביוני [[1967]], מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל, והם נושאים תעודות זהות כחולות. ▼
בשנת 2017 עמד מספרם של ערביי מזרח ירושלים על כ-320 אלף איש, ועוד כ-50 אלף ערבים שאינם תושבי ישראל שהו במזרח ירושלים באופן בלתי-חוקי או בעיצומו של הליך איחוד משפחות. לפי [[הביטוח הלאומי]], שנה שיעור הילדים העניים במזרח ירושלים עמד על 83.4%, (בהשוואה ל- 56.7% בקרב ערביי ישראל שאינם מתגוררים במזרח ירושלים) ושיעור התעסוקה של הנשים עמד על כ-14% בלבד (לעומת 32% בקרב הנשים הערביות בגליל).{{הערה|שם=קורן}}.▼
===קבוצות נוספות===
שורה 149 ⟵ 144:
{{ערך מורחב|ערך=[[פלאח]]}}
המונח "פלאחים" הפך נפוץ באזור [[המזרח התיכון]] במהלך [[האימפריה העות'מאנית|התקופה העות'מאנית]]. במקור שימש המונח כדי להבחין בין אוכלוסיית הנוודים (ה[[בדואים]]), שמוצאם ב[[חצי האי ערב|ערב]], לבין אוכלוסיית התושבים הכפריים המקומית שעסקה בחקלאות (הפלאחים). בנוסף לאוכלוסיית החקלאים במצרים המונח שימש גם לתיאור התושבים הכפריים המקומיים שעסקו בחקלאות באזור סוריה ובאזור ה[[לבנט]].
▲===ערביי מזרח ירושלים===
▲לאחר [[מלחמת ששת הימים]], והחלת החוק הישראלי על [[מזרח ירושלים]], הוענק לכ-70,000 ערבים במזרח העיר שהיו בה בעת [[מפקד אוכלוסין]] שהתקיים ביוני [[1967]], מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל, והם נושאים תעודות זהות כחולות.
▲בשנת 2017 עמד מספרם של ערביי מזרח ירושלים על כ-320 אלף איש, ועוד כ-50 אלף ערבים שאינם תושבי ישראל שהו במזרח ירושלים באופן בלתי-חוקי או בעיצומו של הליך איחוד משפחות. לפי [[הביטוח הלאומי]], שנה שיעור הילדים העניים במזרח ירושלים עמד על 83.4%, (בהשוואה ל- 56.7% בקרב ערביי ישראל שאינם מתגוררים במזרח ירושלים) ושיעור התעסוקה של הנשים עמד על כ-14% בלבד (לעומת 32% בקרב הנשים הערביות בגליל).{{הערה|שם=קורן}}.
==נתונים סטטיסטיים==
|