ספינת אוויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) פירוט ודוגמה, על המבנה בפתיח |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) תוספת לפתיח. שיפור כיתובי תמונות, תמונה נוספת, ניסיון לסדר |
||
שורה 1:
{{אין לבלבל עם|כדור פורח}}
[[קובץ:Brockhaus-Efron Aeronavtika.jpg|ממוזער|250x|כדורים פורחים וספינות אוויר, מתוך המילון האנציקלופדי של ברוקהאוס ואפרון, 1890-1907]]
[[קובץ:Zeppellin NT amk.JPG|ממוזער|250px|ספינת אוויר מודרנית, [[צפלין NT]] מדגם D-LZZF, בשנת 2010]]▼
[[קובץ:USS Akron in flight, nov 1931.jpg
▲[[קובץ:Zeppellin NT amk.JPG|ממוזער|250px|ספינת אוויר מודרנית
'''ספינת אוויר''' היא [[כלי טיס]] ממונע בעל יכולת [[ניווט]]. ספינת האוויר מצליחה להתגבר על כח ה[[כבידה]] בשל [[צפיפות החומר|צפיפות]] נמוכה (וממילא משקל נמוך) של ה[[גז]] שבה, ביחס לצפיפות [[אטמוספירת כדור הארץ|האוויר]] הממלא [[נפח]] זהה ([[חוק ארכימדס]]). כלי טיס אחרים, לעומתה, נסמכים על [[כוח עילוי]] הפועל עליהם.▼
'''ספינת אוויר''' היא [[כלי טיס|כלי הטיס]] הממונע הראשון. תנועת ה[[כדור פורח|כדור הפורח]], שקדם לה, מכוונת על ידי [[רוח]]. לעומתו, ספינת האוויר - הממונעת - מסוגלת לנווט. בשניהם ניתן לשלוט על התנועה האנכית.{{אם כי לא באופן מושלם, ולכן במספר מקרים היו סיבוכים בנחיתה}}
▲
עד [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים של המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], בשל היותו החומר הקל ביותר ומחירו הזול. עם זאת, המימן הוא גז דליק ומסוכן. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], לאחר גילוי כמויות משמעותיות של הליום, שאינו דליק, תחת [[המישורים הגדולים]] בארצות הברית, החלו למלא בו ספינות אוויר.{{הערה|ההליום אמנם כבד כמעט פי אלפיים מן המימן, אך עדיין קל בערך פי 7 מן האוויר}} בתקופת שיא השימוש בספינות אוויר, עד [[מלחמת העולם השנייה]], ההליום שימש למילויין רק בארצות הברית, ורק בשנות השישים החל השימוש בו לאירופה. ספינת האוויר הראשונה שמולאה בהליום בבריטניה, למשל, נבנתה ב-1967 (לצורך הסרט [[צ'יטי צ'יטי בנג בנג]]). כיום אוסר החוק ב[[ארצות הברית]] על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.▼
בספינת האוויר מעין שק, המחולק לעיתים למספר תאים, הממולא בגז. כמו כן מצויים בה מנועים, מקום לאנשי הצוות ולעיתים גם מתחם לנוסעים, המצויים לרוב מתחת לשק, בקומה או במספר קומות.
קיימים מספר סוגי ספינות אוויר: רך, קשיח למחצה וקשיח. ספינות האוויר הרכות מסתמכות רק על לחץ
▲עד [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים של המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], בשל היותו החומר הקל ביותר ומחירו הזול. עם זאת, המימן הוא גז דליק ומסוכן. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], לאחר גילוי כמויות משמעותיות של הליום, שאינו דליק, תחת [[המישורים הגדולים]] בארצות הברית, החלו למלא בו ספינות אוויר.{{הערה|ההליום אמנם כבד כמעט פי אלפיים מן המימן, אך עדיין קל בערך פי 7 מן האוויר}} בתקופת שיא השימוש בספינות אוויר, עד [[מלחמת העולם השנייה]], ההליום שימש למילויין רק בארצות הברית, ורק בשנות השישים החל השימוש בו לאירופה. ספינת האוויר הראשונה שמולאה בהליום בבריטניה, למשל, נבנתה ב-1967 (לצורך הסרט [[צ'יטי צ'יטי בנג בנג]]). כיום אוסר החוק ב[[ארצות הברית]] על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
== סוגי ספינות אוויר ==
|