תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
|
{{הפניה לערך מורחב|פרשנות התלמוד הבבלי}}
עיקר היצירה הספרותית בעם ישראל מאז חתימת התלמוד ועד [[תנועת ההשכלה|תקופת ההשכלה]] היה בפרשנות התלמוד - במישרין או בעקיפין (כלומר: דרך ספרות ה[[שו"ת]], אגדה וכיוצא בזה). התלמוד על פרשניו מכיל תשובות מפולפלות ברמה גבוהה של תחכום ו[[לוגיקה]], וההכרח הדתי להבינו היטב וליישב סתירות שעולות מההעמקה בו הביא לשכלול דרכי הלימוד ול[[שיטת הפלפול]]. זו הפכה לאחד מתווי ההיכר הבולטים של היהודי העוסק בתלמוד.
===השפעה תרבותית===
ב[[ימי הביניים]] ובמהלך השנים הפך החלק ההלכתי בתלמוד לחומר הלימוד העיקרי בבתי המדרש ובבתי הספר, והפלפולים החריפים שבו הביאו לחידוד השכל, לשכלול כשרון הניתוח ההגיוני, ושמרו את הרוח במתח תמידי.
אך גם השקפת עולם רחבה זו, שביטאה תמיד חיפוש אחר אמת מוסרית, הייתה גדורה בקווים צרים. עם ישראל מתואר בה לרוב כמרכז העולם, כמאמר חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" - בשביל ישראל שנקראו 'ראשית'. באגדה רווחת התפיסה שכדי לשמור על קדושתו עם ישראל מוכרח להיות "עם לבדד ישכון", גוי קדוש ומובדל מיתר העמים. חזון הנביאים לתיקון כלל האנושות נדחה כתכלית בלתי מושגת עד לביאת פלאי [[ימות המשיח]], ועד אז על עם ישראל לחיות בהתבדלות במסגרת הדינים המחמירים, בהם הכל צפוי ומתוכנן. עם זאת, להתבדלות זו היה הכרח היסטורי, שכן היא שימשה כחומה בצורה מול הסכנות שאיימו על עם ישראל הן מצד המדינות ה[[אליל]]יות והן מצד ה[[נוצרי]]ות. המשמעת הדתית המחמירה בתלמוד חיזקה את רוח העם היהודי ושמרה עליו מפני זעזועים שהפילו עמים אחרים, ובכך סייעה בשמירה על היהדות, גם אם במעטפת קשה.
==לימוד התלמוד==
|
