ישראל קסטנר – הבדלי גרסאות

{{אישיות

|תמונה=Rudolf Kastner at Kol Yisrael, early 1950s - cropped.jpg

}}

 

בעקבות טענה שהעלה ב-[[1952]] [[עיתונאי]] ירושלמי בשם [[מלכיאל גרינוולד]], שקסטנר [[משתפי פעולה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה|שיתף פעולה עם הנאצים]], הגיש [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] [[כתב אישום]] נגד גרינוולד בגין [[חוק איסור לשון הרע|הוצאת דיבה]]. משפטו של גרינוולד, שעורר עניין ציבורי רב, הפך לבירור רחב יריעה של [[שואת יהודי הונגריה]] ופעילותו של קסטנר במהלכה, ונודע כ"משפט קסטנר". ביוני 1955 זיכה בית המשפט המחוזי את גרינוולד מרוב ההאשמות, והשופט [[בנימין הלוי]] כתב בפסק דינו כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן". בעקבות המשפט [[רצח|נרצח]] קסטנר ב[[תל אביב]]. המדינה [[ערעור|ערערה]], ו[[פסק דין|פסק הדין]] של [[בית המשפט העליון]], שניתן לאחר הרצח, טיהר את קסטנר, ברוב דעות, מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים; אך הוסכם בו פה אחד ש"קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי" את פושע המלחמה הנאצי [[קורט בכר]] מעונש המוות שציפה לו ב[[משפטי נירנברג|נירנברג]]. השופט [[שמעון אגרנט]] כתב בפסק דינו כי "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט".