תלמיד חכם – הבדלי גרסאות

ד"ר מיכל רוזנברג בספרה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מיכל רוזנברג|שם=מפגשים מתוחים בין חכמי בית המדרש לבין חכמי הלב בספרות חז״ל|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=מכון מופ"ת|שנת הוצאה=2017}}}} מנתחת חמש אגדות תלמודיות המספרות על מפגשים בין חכמים שעיקר גדולתם בלימוד התורה, ובין אנשים אחרים שלא נמנו עם חובשי בית המדרש (עמוד 7). האגדות נועדו לעורר את מודעותם של החכמים (ותלמידי החכמים) ולהתריע בפניהם בעקיפין, שלא להתכנס לתוך עצמם ולא להתנשא על מי שאינו שייך לקהלם. אדרבה, הן מציעות לחכמים (ולתלמידיהם) לקבל בכבוד ובענווה את האחרים, שכן הדעות הקדומות שלהם אינן מאפשרות להם להבחין באיכויותיהם המיוחדות. מידת הענווה מתגלה כעומדת בתשתית הדת, המוסר והחברה היהודית, וכל אחד מן הסיפורים המובאים בקובץ זה נותן לה ביטוי על פי דרכו (עמוד 9) עצם הפגשת חכמים (ותלמידי חכמים) עם אנשים בעלי מוסר גבוה, שאין גדולתם בתורה, יוצרת מכנה משותף ערכי בין כל הסיפורים, והוא ערך הענווה בפני הבריות. ערך זה הוא השתקפות הענווה של האדם כלפי האל, שבלעדיה אין אמונה ואין משמעות לתורה ולמוסרה. מכאן שהענווה היא תנאי קודם לכל מעשה דתי ומוסרי, ובכלל זה אף הלימוד. האגדות מכוונות ליצירת מיזוג המרחיב ומעמיק את גבולותיהם של המכנים הרעיוניים המשותפים לכל עם ישראל על שכבותיו – תורה, צדק, אהבה וחסד, ומשייכות את כולם לחברה אחת, מבלי לבטל את השוני ומבלי להתעלם מן ההדגשים החברתיים והתרבותיים הייחודיים המבדילים את מרכיביה אלה מאלה. (עמוד 11)▼