גוף (בלשנות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
בשפות רבות בעולם קיימים גופים נוספים, אם כי רובם מהווים וריאציות של שלושת הגופים הבסיסיים:
* '''גוף רביעי''' נקרא "סתמי". "'''אומרים''' שאין סיכוי שהוא ינצח"; "אין '''מסיחין''' בשעת הסעודה". בשפה העברית לא קיימים שמות גוף מיוחדים לגוף הרביעי, ולשם כך משתמשים בצורת ה[[רבים]] במין [[זכר]] המשותפת לשלושת הגופים. בשפות אחרות, כגון [[גרמנית]] ו[[צרפתית]], קיימים שמות גוף לגוף הרביעי, והם מוטים (בשתי שפות אלו) כמו גוף שלישי יחיד. ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] העברי "צריך שני מברגים" הוא דוגמה לביטוי בגוף הרביעי אשר אינו כולל פועל או שם גוף; התרגום הגרמני, למשל, של משפט זה משתמש הן בפועל והן בשם גוף. בצרפתית עממית משמש לעיתים גוף זה (on) במקום גוף ראשון רבים.▼
* בשפות רבות קיימת הבחנה בגוף השני בין רמות שונות של היכרות או יחס בין הדובר ובין האדם שאליו מדברים. ב[[לטינית]], גרמנית, צרפתית ורוסית מבחינים בין גוף שני "בלתי-רשמי", כשהאדם אליו מדברים הוא חבר, ילד או אדם הנחות בצורה כלשהי מהדובר, ובין גוף שני "רשמי", כשהאדם אליו מדברים מבוגר, מכובד יותר מהדובר, או זר לו. ב[[שפות אוסטרונזיות]] מסוימות, כגון [[יאוונית]], וכן ב[[יפנית]] ו[[קוריאנית]], קיימות מערכות מורכבות מאוד לתיאור היחס בין הדובר והאדם אליו מדברים, ובחלק מהמקרים מדובר בגופים שונים.▼
* גוף ראשון ברבים עשוי לכלול או שלא לכלול את האדם שאליו מדברים: "במשפחה שלי אנחנו תמיד אוכלים ביחד" (לא כולל את האדם שאליו מדברים); "אם אתה רוצה נוכל ללכת מחר לעיר" (כולל את האדם שאליו מדברים). בעברית וב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]] הבחנה זו אינה קיימת מבחינה לשונית, אך בשפות אחרות נחשבים שני המקרים לגופים לשוניים שונים.
▲* בשפות רבות קיימת הבחנה בגוף השני בין רמות שונות של היכרות או יחס בין הדובר ובין האדם שאליו מדברים. ב[[לטינית]], גרמנית, צרפתית ורוסית מבחינים בין גוף שני "בלתי-רשמי", כשהאדם אליו מדברים הוא חבר, ילד או אדם הנחות בצורה כלשהי מהדובר, ובין גוף שני "רשמי", כשהאדם אליו מדברים מבוגר, מכובד יותר מהדובר, או זר לו. ב[[שפות אוסטרונזיות]] מסוימות, כגון [[יאוונית]], וכן ב[[יפנית]] ו[[קוריאנית]], קיימות מערכות מורכבות מאוד לתיאור היחס בין הדובר והאדם אליו מדברים, ובחלק מהמקרים מדובר בגופים שונים.
* קיימות שפות בהן ניתן להבדיל בין שניים או אף שלושה גופים שלישיים כאשר כל אחד מקבל סיומת אחרת. סיומת זו יכולה ללוות את הגוף השלישי לאורך מספר רב של משפטים. באופן זה נמנעת אי הבנה אפשרית במשפט כמו 'דינה הלכה עם רותי ולפתע ראתה את אמא שלה' ( אמא של רינה או של רותי ? ). התהליך נקרא אוביאטיבי ( [[אנגלית]] obiative ) וקיים בעיקר בשפות ה[[אלגונקיוויאניות]] ממשפחת [[שפות אמרינדיאניות|השפות האמרינדיאניות]].
* גוף שלישי זוגי, בחלק מהשפות, נבדל הן ממגוף שלישי יחיד והן מגוף שלישי רבים. כך הדבר ב[[ערבית|ערבית ספרותית]].
▲* '''גוף רביעי''' נקרא "סתמי". "'''אומרים''' שאין סיכוי שהוא ינצח"; "אין '''מסיחין''' בשעת הסעודה". בשפה העברית לא קיימים שמות גוף מיוחדים לגוף הרביעי, ולשם כך משתמשים בצורת ה[[רבים]] במין [[זכר]] המשותפת לשלושת הגופים. בשפות אחרות, כגון [[גרמנית]] ו[[צרפתית]], קיימים שמות גוף לגוף הרביעי, והם מוטים (בשתי שפות אלו) כמו גוף שלישי יחיד. ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] העברי "צריך שני מברגים" הוא דוגמה לביטוי בגוף הרביעי אשר אינו כולל פועל או שם גוף; התרגום הגרמני, למשל, של משפט זה משתמש הן בפועל והן בשם גוף. בצרפתית עממית משמש לעיתים גוף זה (on) במקום גוף ראשון רבים.
==קישורים חיצוניים==
| |||