הפלה מלאכותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מחלה
|שם = הפלה מלאכותית
|תמונה=
|כיתוב=
|שם בלועזית = Abortus
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|O|04||o|00}}
שורה 12:
|eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=252560}}
|DSM-5=
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D000028}}}}
'''הפלה''' '''מלאכותית''', '''הפלה יזומה''' או '''הפסקת היריון יזומה''' היא הפסקה מכוונת של [[היריון]], שלא על ידי [[לידה|לידת]] תינוק חי. אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות ה[[עובר]] מוכן לחיים חוץ [[רחם|רחמיים]] נקרא [[הפלה טבעית]], ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא [[מות עובר תוך רחמי]].
==סיבות להפלה מלאכותית==
ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית מ[[מניע]]ים שונים, ביניהם:
*
*
*
*
==דרכים לביצוע הפלה מלאכותית==
שורה 31 ⟵ 30:
{{ערך מורחב|הפלה תרופתית}}
*
*
טיפול תרופתי להפסקת היריון ניתן לקבל בבית חולים בלבד, לאחר אישור של ועדה להפסקת היריון.{{הערה|{{ynet|מיטל יסעור בית-אור|עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה|4018818|25 בינואר 2011}}}} הליך זה מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, נוטלת האישה 3 כדורים של מיפפריסטון (מיפג'ין), החוסמים את פעולת ההורמון [[פרוגסטרון]] שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאישה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האישה שבה לבית החולים ל[[אשפוז יום]], במהלכו היא נוטלת שני כדורים של מיזופרוסטול (ציטוטק) שמכילים [[פרוסטגלנדין]]. כדורים אלו גורמים לפתיחת [[צוואר הרחם]], לכיווץ [[שריר הרחם]] ולפליטת תוכנו. ההליך אינו פולשני ופחות טראומטי לגוף מגרידה. הוא אינו כרוך ב[[הרדמה]] מלאה. האישה עשויה לסבול מבחילות וכאבי בטן כדוגמת אלו המלווים [[וסת]] חזקה במיוחד. לאחר 14–21 יום מנטילת המיפג'ין, על האישה לחזור לבית החולים לביקורת ו[[בדיקת אולטרה סאונד רפואית|בדיקת אולטרה סאונד]] על מנת לוודא שהרחם נקי.
שורה 104 ⟵ 103:
כיום במדינת ישראל פועלות 33 ועדות להפסקת הריון הפרוסות ברחבי הארץ בבתי חולים ציבוריים ופרטיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/Med_Inst/abortion/Documents/abortion_committee.pdf|כותרת=רשימת ועדות לאישור הפסקת הריון|אתר=באתר משרד הבריאות}}}} בוועדה להפסקת היריון יש שלושה חברים, שלפחות אחת מהם היא אישה:
*
*
*[[עובד סוציאלי]].
שורה 131 ⟵ 130:
===ארצות הברית===
ב[[ארצות הברית]] מתקיים ויכוח חריף סביב שאלת התרתן של הפלות. אחת השאלות הראשונות הנשאלות ביחס למועמד ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות]] או לשיפוט ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] היא עמדתו בסוגיה זו. ב-[[1987]] נכשל ניסיונו של הנשיא [[רונלד רייגן]] למנות את השמרן הקיצוני [[רוברט בורק]] לשופט בבית המשפט העליון, בין היתר על רקע התנגדותו של בורק להפלות.
שורה 141 ⟵ 139:
*במהלך השליש הראשון של ההיריון - ההחלטה לעשות הפלה נתונה רק בידי הרופא המטפל של האם ואין לקבוע כל הנחיות בעניין זה.
*במהלך השליש השני של ההיריון יכולה המדינה, אם היא רוצה בכך, לקבוע חוקים הבאים לשמור על בריאותה של האם - היינו לקבוע את הכללים הנוגעים לאופן ביצוע ההפלה מתוך רצון להגן על האם.
*
ב-[[1992]] בית המשפט העליון, אף שאישר עקרונית את פסיקת רו נגד וייד, אפשר הגבלות נוספות, למשל חיוב פסק זמן של 24 שעות בין הפנייה לרופא לבין ביצוע ההפלה עצמה.
שורה 196 ⟵ 194:
==לקריאה נוספת==
*
*פיטר סינגר, '''[[מוסר הלכה למעשה]]''', ירושלים: מאגנס, 2009.
שורה 203 ⟵ 201:
*[https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Abortion/Pages/default.aspx ועדות להפסקת היריון] באתר משרד הבריאות - כולל נהלים ומידע על הגשת בקשות.
*"[http://www.wtb.org.il/hebrew/?page_id=3910 הפסקת הריון]", באתר "נשים לגופן"
*
*
*
*
===מאמרים הלכתיים===
*
*
*
==הערות שוליים==
|