דאגלס C-47 דקוטה – הבדלי גרסאות

בפברואר 1948 [[בוריס סניור]] שהיה אחד הטייסים הבכירים בחיל האוויר נשלח ל[[דרום אפריקה]] כדי למצוא לחיל האוויר מטוסים לרכישה והוא מצא את מטוסי הדקוטה והם הגיעו לארץ ב-1948. בכל התקופה של [[מלחמת העצמאות]] חיל האוויר הפעיל מטוסי דקוטה גם למשימות תובלה בארץ ומחוץ לארץ וגם עבור משימות הפצצה. [[חיל האוויר המצרי]] היה הראשון שהשתמש במטוסים אלו להפצצה על מטרות אזרחיות בישראל וישראל גם עשתה שימוש במטוס זה להפצצה ועיקר התהילה של המטוס באה לו מהשימוש בו להפצצה ולא לתובלה. שיטת ההפצצה הייתה פרימיטיבית: לפני ההמראה של המטוס הדלתות שלו פורקו ואז במהלך הטיסה איש צוות בטיסה היה זורק את הפצצות עם היד שלו דרך פתח הכניסה למטוס. הפצצות שכבו על קדמת רצפת המטוס והצוות היה גורר את הפצצות בזהירות אל הפתח של המטוס. המטילן האחרון היה מוציא את פין הביטחון וזורק את הפצצה החוצה. הפצצות היו כבדות יותר מ50 קילו וזו הייתה שיטה קשה לעבוד בה וגם לא היו כוונות אז הטייסים השתמשו רק בחושים שלהם אבל אחר כך מהנדס בשם [[זאב סגל]] תיכנן מתקן דמוי עריסה ואיתו היה אפשר להטיל בביטחון גם פצצות ששוקלות 100 קילו. בזמן מלחמת העצמאות המטוס תקף בכל החזיתות כולל [[דמשק]], [[קונייטרה]], [[עזה]], [[באר שבע|ב"ש]] ו[[אל-פאלוג'ה]]. המטוס גם השתתף ב[[מבצע אבק]] לאספקה ל[[נגב]] וגם ב[[מבצע עובדה]] לכיבוש [[אילת]] ביחד עם המטוסים ה[[קרטיס C-46 קומנדו|קומנדו]] וה[[סקיימסטר]].