הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה ברנדס"

נוספו 90 בתים ,  לפני 10 חודשים
הרחבה, עריכה - ספרים חדשים. הרב ברנדס לא פסק דבר בנושא הגיור ואין עניין לציין מאמר בודד, שגם אינו קשור לשיטת לימודו.
(הרחבה, עריכה - ספרים חדשים. הרב ברנדס לא פסק דבר בנושא הגיור ואין עניין לציין מאמר בודד, שגם אינו קשור לשיטת לימודו.)
|כינוי=
|תאריך לידה עברי=[[ה'תשי"ט]]
|מקום לידה=[[תל אביב]], [[ישראל]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=[[1959]]
|מקום פעילות=[[ישראל]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|תחומי עיסוק=[[תלמוד]], [[חינוך]]
ברנדס מציע דרך חדשה בלימוד התלמוד. במאמרו "לקראת תוכנית חדשה בתלמוד ובתושב"ע"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/tochniut/likrat.htm הצעה לתוכנית לימודים בתלמוד ותושב"ע], אתר דעת}} ובפולמוס פומבי שלו עם הרב [[אהרן ליכטנשטיין]], ראש [[ישיבת הר עציון]], הציב את יסודות שיטתו, המציעה גישה ייחודית ללימוד גמרא. גישה שהיא בבחינת אלטרנטיבה ללימוד ה[[ישיבה|ישיבתי]] הקלאסי. גישה זו דוגלת בשילוב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של [[ראשונים]] ו[[אחרונים]], עם [[מחקר]] מדעי וקריאה היסטורית חברתית ואישית-קיומית. אחד העקרונות הבולטים בשיטת הלימוד שלו היא הלימוד הרציף של מסכת מתחילתה ועד סופה בקצב שהוא בין [[סיני ועוקר הרים|בקיאות ועיון]]. לתפיסתו, ללא היכרות עם המסכת כולה לא ניתן להבין את הרעיונות המרכזיים שבה, ויש חשש להיתפס לשאלות משפטיות צדדיות שאינן עניינה של המסכת. כפועל יוצא, הוא מציג באופן שיטתי ניתוח של סוגיות מרכזיות בכל מסכת. בדבריו קיימת מודעות לפערים בחברה, ב[[תרבות]] ובדפוסי החיים מאז ימי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] ועד ימינו, ולהבדלים שבין התפוצות השונות שבהן חיו יהודים במשך כל הדורות שמאז ועד היום.
 
דוגמאות לדרך טיפולו בסוגיות תלמודיות ניתן לראות בספרו 'מדע תורתך' על [[מסכת כתובות]] שיצא בהוצאת [[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]]. מעבר לאלו, יש לברנדס משנה סדורה בנוגע ללימוד [[אגדה (יהדות)|אגדות התלמוד]], חשיבותן ומעמדן בהתוויית פסיקת ההלכה בשאלות מורכבות ועדינות. שיטה זו נפרשה בספרו 'אגדה למעשה' שיצא בסדרת אגדתא של [[בית מורשה]]. נקודה חשובה ומרכזית בהגותו של הרב ברנדס היא משמעותו [[אקזיסטנציאליזם|הקיומית]] של הנלמד. אחרי דיון שיטתי בכלים אקדמיים ובכלים [[ישיבה|ישיבתיים]] מסורתיים, יצביע על חיבור תכניה המרכזיים ו'מנועיה'ופרטיה המעשיים של הסוגיה לחיי הלומד בן זמננו ובכל הדורות.
נודע בפסיקתו האמיצה בתתו הגדרה חדשה על גיור בזמן הזה. קיבל שבחים על כך מחברי התנועה הפלורליסטית.
 
==ספריו==
*'''מדע תורתך''', שיעורים על מסכת כתובות – הוצאת מילתא, ירושלים תשס"ז-ח
*'''תורת אמך''', הוצאת בית מורשה ומגיד, ירושלים תשס"ט. ספר דרשות הקושרות את פרשת השבוע עם [[אקטואליה|ענייני דיומא]] מתוך נקודת מוצא רעיונית וחינוכית.
*'''על פי דרכו''', אסופת מאמרים על ערכו של היחיד וחינוכו. הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות, תשס"ט. אסופתמהדורה מאמריםמעודכנת עלומורחבת, ערכו של היחיד וחינוכותשע"ט.
*'''יהדות וזכויות אדם - בין צלם אלוהים לגוי קדוש''', הוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[תשע"ג]].
*'''יהדות וזכויות אזרח - המסורת האזרחית בישראל''', הוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[תשע"ט]].
 
==קישורים חיצוניים==