וורן ברגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נריה לוי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
נריה לוי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15:
בשנת [[1952]] לקח חלק מרכזי במינויו של [[דווייט אייזנהאואר]] למועמד [[המפלגה הרפובליקנית]] ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]], בכך שהוביל את משלחת [[מינסוטה]] בוועידה המפלגתית לבחירה ב[[דווייט אייזנהאואר|אייזנהאואר]]. לאחר שנבחר, אייזנהאואר מינה אותו ליועץ משפטי ב[[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]].
 
בשנת [[1956]] מונה על ידי הנשיא לכהן ב[[בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה]]. הוא כיהן בתפקיד זה כ-13 שנים, עד שנבחר לכהונתו כנשיא [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. בשנת [[1968]] שופט בית המשפט העליון [[ארל וורן]] פרש מתפקידו והנשיא [[לינדון ג'ונסון]] רצה למנות את השופט [[אייב פורטאס]] למחליפו, אך [[פיליבסטר]] של [[המפלגה הרפובליקנית]] ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] חסם את המינוי. לבסוף וורוןוורן נשאר בתפקידו כשנה עד שג'ונסון סיים את תפקידו כנשיא, וברגר מונה כש[[ריצ'רד ניקסון]] נכנס לתפקידו.
 
אמנם היה צפוי כי ברגר (שהיה ידוע בנטיותיו השמרניות ובביקורתו על וורן) יבטל כמספר פסיקות של וורן, אך הוא לא עשה זאת, ואף המשיך חלק מהדוקטרינות שלו.
שורה 21:
ב-[[24 ביולי]] [[1974]] פסק [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]], [[פה אחד]] כנגד הנשיא ניקסון ב[[פרשת ווטרגייט]].
 
בשנת [[1982]]1986 פרש מבית המשפט העליון, וכיהן כנשיאו תקופה ארוכה יותר מכל אדם אחר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. בשנת [[1988]] זכה ב[[מדליית החירות הנשיאותית]].
 
נפטר בשנת [[1995]] ב[[וושינגטון די. סי.]] בגיל 87 מ[[אי-ספיקת לב]]. נקבר ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]]. צוואתו תיחשף לציבור רק בשנת [[2026]].