דלורית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 11:
|מין='''דלורית'''
|שם מדעי=Cucurbita moschata
}}
{{ערך תזונתי
|יישור לימין=לא
|המזון=דלורית
|בממוצע=
|מים=86.41
|אנרגיה=45
|חלבון=1
|פחמימות=11.69
|פחמימות זמינות=
|שומן=0.1
|שומן רווי=
|שומן חד בלתי רווי=
|שומן רב בלתי רווי=
|כולסטרול=
|ויטמין A={{כ}}532
|ויטמין B1=
|ויטמין B2=
|ויטמין B3=
|ויטמין B5=
|ויטמין B6={{כ}}0.154
|ויטמין B9=
|ויטמין C={{כ}}21
|ויטמין D={{כ}}0
|ויטמין E={{כ}}1.44
|ויטמין K={{כ}}1.1
|ברזל=0.7
|סידן=48
|מגנזיום=34
|זרחן=33
|אשלגן=352
|נתרן=4
|מנגן=0.202
|נחושת=0.072
|אבץ=0.15
|סיבים תזונתיים=2
|בטא-קרוטן=
|מקור=[https://fdc.nal.usda.gov/fdc-app.html#/food-details/169295/nutrients משרד החקלאות האמריקני]
}}
[[קובץ:שיח הדלורית.jpg|ממוזער|שמאל|שיח דלורית]]
שורה 16 ⟵ 54:
'''דלורית''' או '''דְּלַעַת הַגִּנָּה'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|264|דלעת הגינה|88225_2}}}} (שם מדעי: ''Cucurbita moschata'') או בשמה הלועזי 'butternut squash' היא [[צמח]] ממשפחת ה[[דלועיים]] המזכיר בצורתו אגרטל או אגס.
 
טעמה של הדלורית מתוק ואגוזי, בדומה ל[[בטטה]] או ל[[דלעת]]. קליפתה צהובה ובשרה כתום. כשהדלורית בשלה, צבע הקליפה משתנה מירוק לכתום כהה וטעמה נעשה עשיר ומתוק יותר. הדלורית גדלה כצמח [[צמח מטפס|מטפס]], הדלורית נוצרת בבסיסו של הפרח, מקורה ב[[צפון אמריקה]]. לרוב מקלפים את הקליפה ומוציאים את הזרעים ואוכלים את 'בשר' הדלורית, אולם הזרעים ניתנים לאכילה לאחר אפייה או קלייה. תחילת הגידול המסחרי ב[[ישראל]] - בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כמצע גידול לחרקים מועילים ב[[הדברה ביולוגית]] למספר מכונים במדינה. לאחר מכן נכנס כגידול מסחרי למאכל אדם ונקרא בתחילה "מיני דלעת" או "דילעית".
 
השם "דלורית" [[תחדיש|נטבע]] על ידי שוקי בן פורת, יהושע שלמון ושמואל כץ.
 
הדלורית עשויה לגרום לתגובה האלרגית [[דרמטיטיס]] במגע עם העור לאחר קילופה. בשימוש מסיבי בדלורית יש להשתמש בכפפות.
 
==קישורים חיצוניים==