תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 40:
בהיעדר רשימה מוסמכת של נורמות קוגנטיות השימוש בכללים אלה בעייתי ומוגבל ברמת אפקטיביות. רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. ההשלכות של פעולות בניגוד לנורמה קוגנטית הם בטלות הפעולה (ס'53).
<br />
==== סעיף 53 לאמנת וינה [[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969|1969]] ====
סעיף זה מציג שני תנאים אשר מאפיינים את הכלל הקוגנטי<ref>{{צ-מאמר|שם=Public International Law 3/e|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9780203885840|שנת הוצאה=2008-04-09|doi=10.4324/9780203885840|מחבר=Alina Kaczorowska}}</ref>
# יש צורך לבחון את התוכן המהותי של הכלל האם מקורו במנהג או באמנה
# הכרה אוניברסלית ככל גובר
רוב המדינות צריכות להכיר בכלל ללא סייגים בכללים קוגנטים כללים אלו הם ערכי יסוד בחברה הם מחייבים וגוברים על כל כלל אחר , הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.
המדינות אשר חתמו על האמנה נמנעו מלתת דוגמאות ספציפיות בכדי להשאיר את הרשימה פתוחה , בדברי ההסבר לאמנה יש דוגמאות לכללים קוגנטים כמו איסור שימוש בכוח, איסור לכריתת אמנות המפרות זכויות אדם ,כריתת אמנות המפרות את עיקרון השוויון בין המדינות וכריתת אמנה שתפגע בעיקרון ההגדרה העצמית.
המושג פוגע בחופש החוזים בין המדינות ולכן השימוש במושג הוא מצומצם ומוגבל
==== סעיף 64 ב [[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]] ====
הסעיף קובע כי אמנה מתבטלת אם נוצר כלל קוגנטי אשר מנוגד לה. אמנת האמנות האמנות מגדירה נורמה עליונה כנורמה המקובלת על ידי. חבר המדינות חל איסור מוחלטת לבצע שינוי כל שהו אלא על ידי נורמה מאוחרת יותר בעלת אותו אופי, לכן אמנה שמנוגדת להוראות קוגנטיות בטלה. מנהג אזורי אשר מנוגד לנורמה קוגנטית או התנגדות עקבית לכלל מנהגתי קוגנטי בלתי אפשרי.
<br />
=== דוגמאות ===
# במצב בו יש ניגוד אינטרסים בחלוקת אושר בים מדינות חזקות לחלשות המשפט יכול לסייע ביצירת מנהג בינלאומי או כללים בעלי תוקף משפטי מחייב jus cogens או יצירת משפט רך.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=איל בנבנישתי, עמיחי כהן|שם=הגישה הכלכלית למשפט|כתב עת=הגישה הכלכלית למשפט עורך|שנה=2012|עורך=אוריאל פרוקצ׳יה|עמ=697|פרק=פרק יג: המשפט הבינלאומי הפומבי}}</ref>
# קונגו נגד רואנדה 2006:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref> לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי וחשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות . רואנדה לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לא ניתן לטעון שרואנדה פוגעת בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. <ref>{{צ-מאמר|שם=International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda)|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020782900006343|כתב עת=International Legal Materials|שנת הוצאה=2006-05|עמ=562–620|כרך=45|doi=10.1017/s0020782900006343}}</ref>
# פסיקה שנויה במחלוקת בה גרמניה תבעה את איטליה בשנת 2012 בICJ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref>. בתביעה זו בית המשפט עסק בתביעות נזיקין שנגרמו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטחה של איטליה ע״י השלטון הגרמני. איטליה טענה שגרמניה הפרה את דיני הלחימה הקוגנטיים שיש לבטל לגרמניה את החסינות. בית המשפט הבינלאומי דחה את הטענה וקבע שחסינות מדינה הינה כלל קוגנטי ולא ניתן לבטל אותו. <ref>{{צ-מאמר|שם=Jurisdictional Immunities of the State (Germany v Italy, Greece Intervening)|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/law:epil/9780199231690/e2184|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Max Planck Encyclopedia of Public International Law|שנת הוצאה=2015-11|מחבר=Nußberger Benjamin, Otto Victoria}}</ref>
<br />
| |||