אליעזר בן-יהודה – הבדלי גרסאות

===שנותיו הראשונות===

נולד כ'''אליעזר יצחק פֶּרלמן''' (ב[[כתיב]] [[יידיש]]: '''פערלמאַן''') ב-[[7 בינואר]] [[1858]] ([[תרי"ח]]) ב[[שטעטל|עיירה]] [[לוז'קי]]{{הערה|1=בלארוסית: Лужкі, רוסית: Лужки. בעברית נכתב גם לושקי}} שב[[גוברניית וילנה|פלך]] [[וילנה]], ב"[[תחום המושב]]" היהודי של [[האימפריה הרוסית]] (היום במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]]), להוריו, יהודה-לייב פרלמן וצפורה (פייגה וולפסון). אמו נולדה ב[[מיטאו]] (או גולדינגן) שב[[קורלנד]] ([[לטביה]]) ולא ידעה קרוא וכתוב.{{הערה|פרופ. ד"ר י. קלוזנר, '''אליעזר בן־יהודה''', לנער, ספרית ארץ ישראל, תרצ"ט 1939, עמוד 3}}

 

לאחר זמן קצר בישיבה עבר אליעזר לעיירה [[גלובוק]]{{הערה|1=גם גלובוקויה, גלמבוקיה; ברוסית: Глубокое; בבלארוסית: Глыбокае; בפולנית: Głębokie}} והתגורר בבית דודו אליעזר וולפסון האדוק שהתנגד להשכלה. וולפסון ניסה לעצור את משיכתו של הנער להשכלה וללימוד הדקדוק העברי שהיה מזוהה עם ההשכלה, אבל בן יהודה הצעיר כבר נשבה בקסמי ההשכלה והעברית ואף הפגין זאת בכך ש[[תפילה (יהדות)|התפלל]] בקול רם לא ב[[הברה אשכנזית]], כמקובל בסביבתו בזמנו, אלא בהטעמות הדקדוקיות המתוקנות. באותה תקופה הכיר אליעזר הצעיר את שלמה-נפתלי יונאס, יהודי אמיד, שהיה שומר מצוות אך גם היה מעורה בתרבות הכללית ובהשכלה. אליעזר התחבב על יונאס ושהה לעיתים קרובות בביתו, שם הכיר ספרות כללית ולמד [[רוסית]] בעזרת בתו של יונאס, [[דבורה בן יהודה|דבורה]]. בתקופה זו החליט סופית לעזוב את בית המדרש ולחבור להשכלה ולחילוניות.