קריאת התורה – הבדלי גרסאות

הקריאה בתורה נהגה בשבתות, וכן בימים שני וחמישי, כאשר קראו חלק קצר מתחילת הפרשה של אותה שבוע. בימי ה[[תלמוד]] נמסר לנו על שני מנהגים מקבילים: ב[[ארץ ישראל]] היו מסיימיםמשתמשים בחלוקה ל[[חלוקת התנ"ך לסדרים|סדרים]] ומסיימים את התורה אחת לשלוש שנים (או אחת לשלוש וחצי שנים), ואילו ב[[בבל]] היו מסיימיםמשתמשים בחלוקה לפרשות ומסיימים אותה אחת לשנה, ב[[שמחת תורה]]. לפיכך, הפרשיותהפרשות שקראו כל שבת בארץ ישראל היו קצרות יותר. ככל הנראה מנהג בבל התקבל בארץ ישראל במאה התשיעית בעקבות עולים שעלו [[עלייה לארץ ישראל|לארץ ישראל]] באותה תקופה.{{הערה|חיים סיימונס, הבדלים בקריאת הפרשיות בין בני א"י ובין בני חו"ל, סיני ק"ו (1990), עמ' לד. הרמב"ם (הלכות תפילה יג:א) מזכיר שבזמנו עדיין היו קהילות שסיימו את התורה בשלש שנים.}}