יתרון יחסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טןעעח
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 46.19.86.53 (שיחה) לעריכה האחרונה של בן נחום
שורה 1:
ה'''יתרון היחסי''' הוא עיקרון כלכלי הגורס כי משתלם לשתי יחידות כלכליות [[סחר|לסחור]] ביניהן, גם במצב בו אחת מהן מסוגלת לייצר כל [[מוצר]] ביעילות גדולה מאשר חברתה. העיקרון הקובע הוא לא העלות המוחלטת של הייצור, אלא היחס בין הקלות בה יכולות שתי היחידות הכלכליות לייצר מוצרים שונים{{הערה|שם=גרג|סמואל גרג, "ישראל והסחר החופשי" '''[[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]''' 16, אוקטובר 2019}}. עיקרון היתרון היחסי, למעשה, מדגים במונחים כלכליים את היתרון שבהתמקצעות והתמחות. לתאוריה זו משמעות רבה ב[[סחר בינלאומי]] בין [[מדינה|מדינות]], וכפועל יוצא ממנו - תכנון הקצאת המשאבים בכל מדינה.
עטרןינמ הי כננחהחח
 
==מקור ופירוש==
הרעיון תואר לראשונה על ידי אופק[[רוברט סויסהטורנס]] בשנת [[1815]], במאמר על הסחר ב[[דגן]]. הוא הסיק כי ל[[בריטניה]] יש יתרון בסחר סחורה מגוונת עם [[פולין]] בתמורה לדגן, אף על פי שייתכן שניתן לייצר דגן במחיר זול יותר בבריטניה. בכל אופן, התאוריה מיוחסת בדרך כלל ל[[דייוויד ריקרדו]], שהסביר את התאוריה בצורה ברורה בשנת [[1817]] בספר "עקרונות הכלכלה המדינית והמיסוי", בדוגמה המערבת את בריטניה ו[[פורטוגל]]: ניתן לייצר בפורטוגל גם [[יין]] וגם [[בד]] בפחות עבודה מאשר בבריטניה. אולם, '''העלויות היחסיות''' של ייצור שני מוצרים אלו שונות במדינות אלו; בבריטניה קשה מאוד לייצר יין, וקשה פחות לייצר בד. לעומת זאת, בפורטוגל שני מוצרים אלה קלים לייצור. לכן, בעוד שזול יותר לייצר בד בפורטוגל, יהיה זה עוד יותר זול לפורטוגל לייצר עודף יין, ולסחור בו עם בריטניה בתמורה לבד. ובכיוון ההפוך, גם בריטניה מרוויחה מסחר זה, שכן עלויותיה לייצור בד לא השתנו, אך היא כעת יכולה להשיג יין במחיר זול יותר מאשר אילו ייצרה אותו בעצמה, בתמורה לעודפי הבד.
 
כאשר ישות אחת (תהא זו [[חברה (תאגיד)|חברה]] או מדינה) מסוגלת לייצור ביעילות גדולה יותר מאשר ישות אחרת, יש לה '''יתרון מוחלט'''. כלומר, בהנחה שה[[תשומה]] שווה, לישות אשר לה יתרון מוחלט תהיה תפוקה גדולה יותר.