תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון |
לא נגעתי בחלק של סעיף 53 ו 64 |
||
שורה 1:
<br />
<nowiki>**</nowiki>רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. ---- לא יודעת איפה להכניס את השמפט הזה לא מתחבר לי לכולם חות מלרובי החמוד*▼
== נורמה קוגנטית ==
▲
=== מקור ===
בשנת 1969 התכנסה ועידת וינה אשר יצרה את אמנת וינה בדבר דיני אמנות. באמנה נקבעו כללים חשובים [[משפט בינלאומי פומבי|למשפט הבינלאומי]] המנהגי וחלק מהכללים הפכו לנורמות בעלות סטטוס עליון על פני נורמות אחרות.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/2199522|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1969|עמ=875–903|כרך=63|doi=10.2307/2199522}}</ref><ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=The Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/825403|כתב עת=The University of Toronto Law Journal|שנת הוצאה=1970|עמ=18–47|כרך=20|doi=10.2307/825403|מחבר=J. S. Stanford}}</ref>
למעשה נוצר מדרג חוקתי בין נורמות עליוניות שהן קוגנטיות (JUS COGENS)<ref name=":3">{{צ-ספר|מחבר=רובי סיבל, יעל רונן|שם=מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים|שנת הוצאה=התשע"ו, 2016}}</ref> לנורמות רגילות שהן דיספוזיטיביות (JUS DISPOSITIVUM).
המשמעות של הכללים הקוגנטיים הינה כי לא ניתן לסטות או להתנות עליהם באמצעות אמנה או כל מסמך או כל פעולה משפטית אחרת, למעט ע<nowiki>''</nowiki>י נורמה קוגנטית אחרת, מאוחרת, שמשנה את הנורמה הקיימת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://legal.un.org/ilc/texts/instruments/english/conventions/1_1_1969.pdf|הכותב=|כותרת=Article 64 ,Vienna Convention on the Law of Treaties|אתר=|תאריך=}}</ref>. זאת לעומת כללים דיספוזיטיבים אשר ניתן להתנות עליהם.
ההצדקה התאורטית לקיומן של נורמות קוגנטיות היא כי קיימים ערכים יסודיים משותפים לכל הקהילה הבינלאומית ויש אינטרסים בשמירת אותם יסודות וערכים, לכן אסור לאפשר למדינות לפגוע בהן<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=ארנה בן נפתלי, יובל שני|שם=המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2006}}</ref>. הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.<ref name=":5" />▼
סיבת יצירת האמנה הייתה מתוך רצון המדינות המנסחות לקבוע נורמות אשר יסדירו את היחסים ביניהן, ויעזרו להכוונת התנהגות מדינות העולם. וזאת ע<nowiki>''</nowiki>י יצירת נורמות בעלי סטטוס גבוה יותר מהכללים הקיימים באמנות ומנהגים עד אותה תקופה.<ref name=":5" /> ▼
▲ההצדקה התאורטית לקיומן של נורמות קוגנטיות היא כי קיימים ערכים יסודיים משותפים לכל הקהילה הבינלאומית ויש אינטרסים בשמירת אותם יסודות וערכים, לכן אסור לאפשר למדינות לפגוע בהן<ref>{{צ-ספר|מחבר=ארנה בן נפתלי, יובל שני|שם=המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2006}}</ref>. הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.
בדברי ההסבר לאמנה יש דוגמאות למהם הכללים הקוגנטים, למשל: איסור שימוש בכוח, איסור לכריתת אמנות המפרות זכויות אדם ,כריתת אמנות המפרות את עיקרון השוויון בין המדינות וכריתת אמנה שתפגע בעיקרון ההגדרה העצמית.<ref name=":4" /> ועיקר הנורמות הקוגנטיות נוגעות לנושאים הבאים: זכות ההגדרה העצמית של עמים, איסור על תוקפנות, רצח עם, עבדות, הפלייה גזעית, והפרדה גזעית (אפרטהייד). אמנות או הסכמים אשר לא יעמדו בנורמות הקוגנטיות שנקבעו באמנת וינה יהיו בטלות (void)<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Akehurst's modern introduction to international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/1039202272|oclc=1039202272|מחבר=Orakhelashvili, Alexander, author.}}</ref><ref name=":6" />.
▲סיבת יצירת האמנה הייתה מתוך רצון המדינות המנסחות לקבוע נורמות אשר יסדירו את היחסים ביניהן, ויעזרו להכוונת התנהגות מדינות העולם. וזאת ע<nowiki>''</nowiki>י יצירת נורמות בעלי סטטוס גבוה יותר מהכללים הקיימים באמנות ומנהגים עד אותה תקופה.
=== כינון ותוכנן של הנורמות העליונות<ref name=":5" />===▼
▲=== כינון ותוכנן של הנורמות העליונות ===
נורמת על הינה נורמה אשר מוכרת על ידי [[הקהילה הבינלאומית]] ואסור לסטות ממנה. הועידה קבעה בסעיף 53 לאמנה כי אמנה או הסכם אשר יסתרו את נורמות העל יהפכו לבטלים. בנוסף, ניתן לשנות את הכלל הקוגנטי רק על ידי נורמה מאוחרת יותר בזמן ובשביל שתצליח להתגבר על הקיימת היא צריכה להיות בעלת אותו האופי הקוגנטי שהיה לנורמה שהיא אמורה להחליף.
הסתייגות או התנגדות "עקבית" לנורמה קוגנטית הינה משוללת תוקף ולא מתקבלת.(ספר- המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, עמ'110) .
==== כיצד נוצרו הנורמות העליוניות ====
באמנת וינה מדינות העולם הסכימו ביחד על כמה נורמות
המדינות אשר חתמו על האמנה נמנעו מלתת דוגמאות ספציפיות בכדי להשאיר את הרשימה פתוחה
==== הפרה של נורמה קוגנטית ====
בועידת וינה נקבעו סעיפים אשר קובעים מגבלות דרכם ניתן לטעון להפרה של הנורמה הקוגנטית<ref name=":4" />, על המדינה הטוענת להיות חתומה וחברה באמנת וינה 1969 ובנוסף היא צריכה להיות חתומה על האמנה לגביה היא טוענת שקיימת הפרה של הכללים הקוגנטיים אשר נכללים באמנת וינה. הכללים הקוגנטיים יוצרים מערכת הסדרה בינלאומית וניתן להסתמך עליהם ולהפעילם רק בסיטואציה מסוימת<ref name=":5" />. הכללים הקוגנטיים
=== השפעות של הכללים הקוגנטיים<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Review of Jus Cogens and the Vienna Convention on the Law of Treaties. A Critical Appraisal|קישור=http://www.jstor.org/stable/2200646|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1975|עמ=902–903|כרך=69|doi=10.2307/2200646|מחבר=Egon Schwelb}}</ref><ref name=":7" />===▼
▲=== השפעות של הכללים הקוגנטיים<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Review of Jus Cogens and the Vienna Convention on the Law of Treaties. A Critical Appraisal|קישור=http://www.jstor.org/stable/2200646|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1975|עמ=902–903|כרך=69|doi=10.2307/2200646|מחבר=Egon Schwelb}}</ref>===
* בית המשפט עשוי לפרש סעיפים באמנות באופן שיעלה בקנה אחד עם הכללים הקוגנטיים.
שורה 47 ⟵ 39:
* אם מדינה מוקמת על בסיס אלימות או קולוניאליזם או שלילה מתמשכת של זכויות אדם מדינות העולם מחוייבות לפי הכללים הקוגנטיים לא להכיר בה<ref name=":0" />.
===
בשנת 2017 האסיפה ה69 של הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם קבעה כללים שיאפשרו לקבוע האם נורמה היא נורמה קוגנטית. הוועדה קבעה כי הנורמה צריכה לעסוק במשפט בינלאומי כללי והקהילה הבינלאומית כולה נדרשת להסכים משום שמדובר בנורמה שאין לאפשר חריגה ממנה<ref>Report of the International Law Commission Sixty-ninth session, ch. VIII, p.192–202</ref>. ▼
כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.
▲בשנת 2017 האסיפה ה69 של הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם קבעה כללים שיאפשרו לקבוע האם נורמה היא נורמה קוגנטית. הוועדה קבעה כי הנורמה צריכה לעסוק במשפט בינלאומי כללי והקהילה הבינלאומית כולה נדרשת להסכים משום שמדובר בנורמה שאין לאפשר חריגה ממנה<ref>Report of the International Law Commission Sixty-ninth session, ch. VIII, p.192–202</ref>.
==== פגמים ====
קיים פגם מהותי בהגדרה של הכללים הקוגנטים וזאת משום שהכללים נוטים להיות כלליים מדי או רחבים מדי. למשל, כלל קוגנטי ידוע הוא איסור על קיומה של [[עבדות]] ועל סחר בעבדים אך קשה לקבוע האם עבודה תמורת שכר נמוך עד כדי חרפת רעב, תוך כדי יצירה של תנאי ניצול היא עבדות או לאו<ref name=":1" />.
כמו כן קיים חוסר וודאות באשר לדרך יצירת הנורמות הקוגנטיות, ולא קיימת הסכמה מלאה על מהם כלל הכללים הקוגנטיים, אומנם אין מחלוקת על גרעין קשה של 128 נורמות, הכוללות בין היתר- רצח עם, שוד ים, עינויים, הפרעה חמורה של זכויות אדם בסיסיות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות ותוקפנות. אך בהיעדר רשימה מוסמכת של נורמות קוגנטיות השימוש בכללים אלה בעייתי ומוגבל ברמת אפקטיביות.<ref name=":5" />
▲כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.--'''- לא בטוח מתאים לכאן.'''
==== סעיף 53 ל[[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]]====
סעיף זה מציג שני תנאים אשר מאפיינים את הכלל הקוגנטי: -מה?!!?
שורה 71 ⟵ 60:
=== דוגמאות ===
# קונגו נגד רואנדה 2006:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref> לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי חשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות. רואנדה טענה מנגד כי לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לטענתה לא ניתן לטעון נגדה כי פגעה בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. <ref>{{צ-מאמר|שם=International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda)|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020782900006343|כתב עת=International Legal Materials|שנת הוצאה=2006-05|עמ=562–620|כרך=45|doi=10.1017/s0020782900006343}}</ref>
# פסיקה שנויה במחלוקת בה גרמניה תבעה את איטליה בשנת 2012 בICJ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref>. בתביעה זו בית המשפט עסק בתביעות נזיקין שנגרמו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטחה של איטליה ע״י השלטון הגרמני. איטליה טענה שגרמניה הפרה את דיני הלחימה הקוגנטיים שיש לבטל לגרמניה את החסינות. בית המשפט הבינלאומי דחה את הטענה וקבע שחסינות מדינה הינה כלל קוגנטי ולא ניתן לבטל אותו. <ref>{{צ-מאמר|שם=Jurisdictional Immunities of the State (Germany v Italy, Greece Intervening)|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/law:epil/9780199231690/e2184|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Max Planck Encyclopedia of Public International Law|שנת הוצאה=2015-11|מחבר=Nußberger Benjamin, Otto Victoria}}</ref>
| |||