Gilmeiri1

רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. <ref name=":3" />

 

בשנת 1969 התכנסה ועידת וינה אשר יצרה את אמנת וינה בדבר דיני אמנות. באמנה נקבעו כללים חשובים [[משפט בינלאומי פומבי|למשפט הבינלאומי]] המנהגי וחלק מהכללים הפכו לנורמות בעלות סטטוס עליון על פני נורמות אחרות.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/2199522|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1969|עמ=875–903|כרך=63|doi=10.2307/2199522}}</ref><ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=The Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/825403|כתב עת=The University of Toronto Law Journal|שנת הוצאה=1970|עמ=18–47|כרך=20|doi=10.2307/825403|מחבר=J. S. Stanford}}</ref>

 

==== הפרה של נורמה קוגנטית ====

בועידת וינה נקבעו סעיפים אשר קובעים מגבלות דרכם ניתן לטעון להפרה של הנורמה הקוגנטית<ref name=":4" />, על המדינה הטוענת להיות חתומה וחברה באמנת וינה 1969 ובנוסף היא צריכה להיות חתומה על האמנה לגביה היא טוענת שקיימת הפרה של הכללים הקוגנטיים אשר נכללים באמנת וינה. הכללים הקוגנטיים יוצרים מערכת הסדרה בינלאומית וניתן להסתמך עליהם ולהפעילם רק בסיטואציה מסוימת<ref name=":5" />. הכללים הקוגנטיים משפיעים בעיקר על התנהלותם של מדינות ועל הפרט במדינה.<ref name=":1" />

 

* בית המשפט עשוי לפרש סעיפים באמנות באופן שיעלה בקנה אחד עם הכללים הקוגנטיים.

כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.

 

קיים פגם מהותי בהגדרה של הכללים הקוגנטים וזאת משום שהכללים נוטים להיות כלליים מדי או רחבים מדי. למשל, כלל קוגנטי ידוע הוא איסור על קיומה של [[עבדות]] ועל סחר בעבדים אך קשה לקבוע האם עבודה תמורת שכר נמוך עד כדי חרפת רעב, תוך כדי יצירה של תנאי ניצול היא עבדות או לאו<ref name=":1" />.

 

כמו כן קיים חוסר וודאות באשר לדרך יצירת הנורמות הקוגנטיות, ולא קיימת הסכמה מלאה על מהם כלל הכללים הקוגנטיים, אומנם אין מחלוקת על גרעין קשה של 128 נורמות, הכוללות בין היתר- רצח עם, שוד ים, עינויים, הפרעה חמורה של זכויות אדם בסיסיות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות ותוקפנות. אך בהיעדר רשימה מוסמכת של נורמות קוגנטיות השימוש בכללים אלה בעייתי ומוגבל ברמת אפקטיביות.<ref name=":5" />

 

# יש צורך לבחון את התוכן המהותי של הכלל והאם מקורו במנהג או באמנה.

# הכרה אוניברסלית הינה ככל גובר אשר

 

הסעיף קובע כי אמנה מתבטלת אם נוצר כלל קוגנטי אשר מנוגד לה. אמנת האמנות מגדירה נורמה עליונה כנורמה המקובלת על ידי חבר המדינות וחל איסור מוחלטת לבצע שינוי כלשהו אלא על ידי נורמה מאוחרת יותר בעלת אותו אופי, לכן אמנה שמנוגדת להוראות קוגנטיות בטלה. מנהג אזורי אשר מנוגד לנורמה קוגנטית או התנגדות עקבית לכלל מנהגתי קוגנטי בלתי אפשרי. <ref name=":1" /> --- לבדוק שזה נכון יותר מידי דומה ל53?

=== דוגמאות ===

 

# קונגו נגד רואנדה 2006:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref> לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי חשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות. רואנדה טענה מנגד כי לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לטענתה לא ניתן לטעון נגדה כי פגעה בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. <ref>{{צ-מאמר|שם=International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda)|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020782900006343|כתב עת=International Legal Materials|שנת הוצאה=2006-05|עמ=562–620|כרך=45|doi=10.1017/s0020782900006343}}</ref>

 

<br />