ציפורי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 212.25.119.251 (שיחה) לעריכה האחרונה של RimerMoshe |
|||
שורה 28:
* [[מצודה]], ששימשה תחילה כמצודה רומית, אחר כך כמצודה צלבנית ואז מצודה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|טורקית]], שנבנתה מחדש ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], שימשה כבית ספר של ילדי העיירה ה[[ערביי ארץ ישראל|ערבית]] [[ספוריה]], ואשר משמשת כיום כ[[מוזיאון]] לממצאי החפירות. הקירות החיצוניים מראים על התקופות: למטה הרומית, באמצע הצלבנית, ולמעלה, כולל הגג, התקופה הטורקית.
===מערכת המים===
[[קובץ:Zippori - The Ancient Water System (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפת מערכת המים]]
[[קובץ:The six-Shaft Tunnel Zippori -.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מנהרת ששת הפירים, בקצה המנהרה היציאה מפיר מס' 6]]
[[קובץ:Tzippori-05.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מאגר המים הגדול]]
מערכת אספקת המים ליישוב כללה ארבע אמות מים שתחילתן במעיינות שב[[הרי נצרת]], מאגרי מים, ומנהרה. בנוסף בחלקה הגבוה של ציפורי נבנו בורות מים. מאגר המים הגדול נמצא קילומטר וחצי ממזרח לאתר. אמת מים אחת התחילה ליד הכפר [[משהד (מועצה מקומית)|משהד]], אמה זו נחצבה בסלע, האמה השנייה התחילה ליד [[ריינה]] והיא אמה בנויה. המעיינות ששימשו כמקור המים שפעו כ-40 ממ"ק מים לשעה. שתי האמות התחברו בהמשך לאמה אחת. לפני מאגר המים התפצלה האמה שוב לשתי שלוחות, השלוחה הצפונית הובילה לבריכה הנקראת "בריכת משהד", אורכה 21 מטר ורוחבה 14 מטר. עומק הבריכה 2.5 מטר לערך. השערת החוקרים שהיא שימשה כנראה לשחייה בתקופה שבה הייתה שפיעה גדולה מהמעיינות. בהמשך לבריכה זו נמצא מאגר מים נוסף הנקרא "מאגר חרוב", אורך המאגר כ-9 מטר ורוחבו כ-5 מטר. מאגר זה היה בעל תקרה. המאגר טויח בשתי שכבות טיח. על גבי הטיח נמצאו שני ציורים חרותים: ציור של ריבוע המחולק ליחידות קטנות יותר, ובדופן המזרחית של המאגר נמצא ציור של [[מעגלים קונצנטריים]]. השערת החוקרים היא שמאגר זה קדם לבניית המאגר הגדול.
מאגר המים הגדול נחצב בסלע [[קירטון]], אורכו 260 מטר, רוחבו נע בין 4-2 מטר וגובהו 10 מטר. המאגר יכול להכיל מים עד 4,300 מ"ק. במקומות אחדים תומכות בתקרת המאגר קשתות תמך. בכניסה למאגר נחצב בור [[שיקוע]] בעומק 5 מטר. המאגר נחצב בשני שלבים, חלקו הראשון מתוארך למאה ה-2, והשני למאה ה-4. המאגר שימש עד המאה ה-7. ממאגר המים הגדול המשיכו המים לזרום דרך מנהרה הנקראת "מנהרת ששת הפירים". אורך המנהרה 235 מטר, גובהה בין 3-1 מטר ורוחבה כ-80 ס"מ. שיפוע המנהרה כ- 20 ס"מ ל-100 מטר אורך. המנהרה פעלה בין [[המאה ה-2]] ל[[המאה ה-7|מאה ה-7]] וה[[פיר (מבנה)|פירים]] נחצבו אלכסונית מפני השטח לתוך המנהרה כדרך גישה של החוצבים לתוואי אמת המים הנחפרת. כל קטע של מנהרה נחצב בידי שתי קבוצות חופרים. אחת חפרה לימין השנייה לשמאל עד שנפגשו באמצע הקטע. בתוך המנהרה נחפרה תעלה מטוייחת בגובה 40 ס"מ ורוחב 30 ס"מ. המנהרה נחצבה ב[[מכוש]]ים. בקירות המנהרה נחצבו כוכים לנרות שמן. בפיר המזרחי ביותר, פיר מס' 1, היה מגוף לוויסות עוצמת הזרימה. מהמנהרה זרמו המים אל פני השטח באמת מים שהובילה עד העיר. מאמה זו נחשפו כ- 500 מטר. רוחב האמה כ-30 ס"מ ועומקה כ-40 ס"מ. השיפוע של האמה כ- 17 ס"מ ל-100 מטר אורך. גובה האמה בכניסה לעיר כ-270 מטר מעל פני הים והוא נמוך ב-30 מטר משכונותיה העליונות של העיר שם אגרו מי גשמים בבורות איסוף. על פני השטח סומנה האמה על ידי עמודים כחולים, וניתן לעקוב אחר מסלולה למרות שלא נחשפה במלואה.
מקור מים נוסף היו מעיינות [[נחל ציפורי]] ששפיעתם הגיעה עד 110 מ"ק לשעה.
המחקר על מערכת המים החל ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] על ידי [[צביקה צוק]]. מאגר המים הגדול נחפר בין השנים 1994-1993, ונפתח לביקורי קהל בשנת 1995. מחקר נוסף התבצע בין השנים 2003-2002, והוא התרכז בחלק מערכת המים הקרוב יותר ליישוב כגון בריכת משהד, בריכת חרוב ואמות המים שהובילו למאגרים אלה.{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/site_Item_heb.asp?id=70 חידושים בחקר מערכת המים העתיקה של צפורי], צביקה צוק באתר רשות העתיקות}}
שורה 35 ⟵ 42:
מנהרת ששת הפירים התגלתה בחפירות של שנת 1993, ונפתחה לציבור לאחר הכנה במרץ 2012.{{הערה|1=[http://parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?dc=872141482 גן לאומי צפורי – נפתחה מנהרת 6 הפירים] באתר רשות הטבע והגנים}} הביקור במנהרה אפשרי בכניסה דרך [[גרם מדרגות]] בפיר מס' 4 ויציאה דרך פיר מס' 6. המנהרה אינה מוארת. אורך הקטע בו ניתן לסייר הוא 90 מטר.
===בית דיוניסוס===
וילה גדולה שנבנתה בראש הגבעה. שמה של הוילה הוא על שם רצפת הפסיפס שנמצאה במקום בטרקלין המרכזי של המבנה ומתארת את פולחנו וחייו של אל היין [[דיוניסוס]]. בית זה נבנה בראשית [[המאה ה-3]], השערת החוקרים היא שהמבנה נחרב כנראה ב[[רעש אדמה|רעש האדמה]] של שנת 363.
| |||